אגודת אפרת, שפועלת למניעת הפלות בישראל, מעוררת מחלוקת על רקע טענות שפעילותה פוגעת בזכות האישה להחליט על גופה. שושי טל, בת 43 מקריית ים, מתנדבת באגודה כבר 15 שנה ולא מבינה על מה המהומה: "אני לא משכנעת אף אחת לא להפיל, רק מציעה עזרה - חיתולים לשנתיים ותמיכה רגשית".
טל, גרושה ואם לילד, הגיעה לאגודה בעקבות משבר אישי: בגיל 23 עברה הפלה, עליה היא מתחרטת. "אם אגודת אפרת הייתה קיימת אז והם היו מדברים איתי - לא הייתי מפילה", היא אומרת. "אני מתחרטת על ההפלה ההיא, אבל כנראה ככה אלוהים רצה. אני כבר לא חושבת על זה יותר. סלחתי לעצמי".
טל לא רואה בפעילות של האגודה התערבות בחייהן הפרטיים של נשים: "בנות כותבות לי 'תודה שהצלת אותי, תודה שהצלת לי את הילד'", היא מספרת נרגשת. "אני לא מנדנדת ולא מציקה, אסור לי. אני רק מדברת. הבנות שלי יודעות שאני תמיד זמינה ותמיד אפשר להתייעץ איתי".
"בנות כותבות לי 'תודה שהצלת לי את הילד'". שושי טל
אחת השיטות הבולטות של האגודה ליצירת חשיפה ציבורית, היא פרסום שלטים רגשיים הפונים לנשים ששוקלות הפלה. השלטים מנוסחים כפנייה לאישה, הטוענת שמדובר במהלך עליו מתחרטים בהמשך. כשטל נשאלת על הקמפיין האגרסיבי, היא מודה כי בנושא זה "אולי באמת צריך לעשות תיקון", ומבהירה כי "לא הכל מושלם, אני לא אלוהים". לטל אין ספק שפעילותה באגודת אפרת עושה טוב לה ולסביבה: "אני מתקנת את העוול שעשיתי בכך שאני עוזרת לבנות אחרות".
"אמא'לה, אני רוצה לחיות": יומנו של עובר, מתוך אתר אגודת אפרת
הפלה מלאכותית בישראל מבוצעת בהליך רפואי בבתי חולים, לאחר אישור של ועדה להפסקת הריון. האפשרויות העומדות לרשות האישה הן טיפול תרופתי, שאיבה או גרידה - בהתאם לשבוע ההריון. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור ההפלות בישראל נחשב לבינוני ביחס לעולם. שיעור הפניות הגבוה ביותר הוא בין הגילים 20-34, והוא יורד משמעותית לאחר גיל 40.
השאלות המוסריות והאתיות סביב הנושא הפכו אותו לסוגיה בוערת במיוחד. לאחרונה עלה הנושא שוב לכותרות לאחר שבמדינת אלבמה שבארצות הברית עברה חקיקה שאוסרת על הפלות, גם במקרים של אונס או גילוי עריות.
בפרק הקודם בסדרה, דפנה מורל סיפרה על התחושות של אישה שעוברת הפלה בישראל. מורל, שעברה שתי הפלות בתחילת שנות העשרים שלה, הגדירה את התהליך בוועדה להפסקת הריון כ"חוויה משפילה". היא סיפרה כי נשים רבות שעברו הפלה, שומרות את הדבר בסוד מתוך בושה: "כאשר כל היום מאשימים אותך - הבושה מחלחלת פנימה".
