סדרת הרשת "סיפורים מכאן" מספרת הפעם את הסיפור של מצעד הגאווה בחיפה, שנערך בשבוע שעבר, דרך מפגש עם שני תושבים. נעמה סלע יזמה מפגן למען ערכי המשפחה שבראשה עומדים אבא ואמא, שנערך יום לפני המצעד, והופתעה מכמות החילונים שהגיעו למצעד: "אני מרגישה שאנשים סביבי שחושבים את אותן מחשבות - מבטאים אותן בלחש, אם בכלל". לדבריה, האהדה הגדולה שיש למצעדי הגאווה נובעת מאווירת המסיבה שיש בהם - "זה די 'קול' להתחבר לפעילות שלהם. יש הופעות, דגלים ואווירה של כיף. הם חושפים את בני הנוער לעניין הזה ומגייסים אותם לשורותיהם".
בתום התהלוכה למען ערכי המשפחה, עלה הרב דוד שפיץ ונאם: "יש פה קבוצה מרשימה של אנשים שמעזים לפעול לפי טבעם. גם עם הפוליטקלי-קורקט אומר אחרת". כשהרב שפיץ שואל את הקהל המשולהב: "מה היא אבן היסוד של כל עם?", כולם עונים לו בקול - "משפחה". סלע מחזקת את הרב שפיץ ואומרת כי כל תרבות העולם, הקידמה והטוב שאנחנו חווים היום הם תוצר של מפעל פשוט אך גאוני שנקרא משפחה.
"להט"בים מציגים את מרכולתם כקבוצה שסובלת מקיפוח", אומרת סלע, "אבל מה שאנחנו מגלים במציאות זה שבעצם הם שווי זכויות. הם מדגלנים את המיניות המעורפלת כאילו היא הבון-טון של מדינת ישראל".
"לא צריכים להתבייש במי שאנחנו"
ארנון אלוש, מיוזמי מצעד הגאווה החיפאי, מנפץ מיתוסים לגבי המצעד. לדבריו, "אין באמת קהילה גאה, שיסלחו לי כל החברות והחברים שלי. יש מקומות שיש בהם נראות גאה מאוד חזקה, שהיא נותנת תחושה של קהילה".
"הרבה מאוד ממצעדי הגאווה נראים כלפי חוץ כמסיבה, אבל הם בעצם מפגן של נראות שאומר: 'אנחנו לא צריכים להתבייש במי שאנחנו'". אלוש מזכיר את המקרה מחודש אפריל השנה שבו טרנסג'נדרית בת 15 מאשקלון הותקפה בביה"ס ואושפזה - "מערכת בית הספר צידדה בבריונים שתקפו אותה" וחותם: "אנחנו לא באמת חיים במקום בטוח".
