בתום דיון שהתקיים היום (חמישי) על התשובה הישראלית לבית הדין הפלילי בהאג על החלטתו לפתוח בחקירה בחשד לפשעי מלחמה בשטחים, הוחלט שישראל תשיב שהיא אינה מכירה בסמכותו. מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר כי יובהר לבית הדין "ישראל היא מדינת חוק שיודעת לחקור את עצמה". בנוסף יצוין במכתב המענה כי "ישראל דוחה לחלוטין את הטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה".
במכתב התשובה, אותו אמור לשלוח השגריר הישראלי בהולנד, יצוין שישראל חקרה וחוקרת בעצמה את אירועי צוק איתן באמצעות מערכת המשפט. אם תשובה זו תתקבל, אז לכאורה לבית הדין הפלילי אין מה לחקור את הנושא. נושא ההתנחלויות, שבגינו נפתחה החקירה מלכתחילה, יוחרג וישראל לא תשיב עליו כך.
במהלך הדיון הייתה מחלוקת על נוסח המכתב והתשובה, אך לבסוף הוחלט כי אכן תועבר תשובה, עמדה שמשרדי החוץ, הביטחון, והמשפטים תמכו בה. בנוסף הוחלט כי התשובה תהיה תמציתית, בכך התקבלה עמדת שר הביטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי.
אמש, לאחר דיון של כשעתיים, הסתיימה ללא החלטה ההתייעצות שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו בשאלה אם יש להשיב לפניית בית הדין שהוגשה בכתב, ובאיזו מידה לשתף פעולה עם החקירה. בדיון היום השתתפו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי, שר החינוך יואב גלנט, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, הרמטכ"ל אביב כוכבי, הפרקליט הצבאי הראשי ובכירים נוספים.
בתחילת חודש מארס הודיע בית הדין בהאג כי יפתח בחקירה רשמית נגד לישראל, בנוגע ל"מצב בפלסטין". בית הדין יחקור עבירות שבוצעו שבטח זה החל מ-13 ביוני 2014 - התאריך ממנו נעשתה הפנייה לבית הדין. ישראל בתגובה פנתה לבכירים באירופה כדי לנסות לשכנע אותם להתנגד למהלך. ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד שתאייה, הודיע שהרשות הפלסטינית תשתף פעולה עם בית הדין בחקירה. בישראל הגיבו שלא ישתפו פעולה בפרוייקטים כלכליים עם הרשות עד שתחזור בה מההצהרה.
בתוך כך, ביום שישי הודיע שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן כי הוא מסיר את העיצומים על בכירי בית הדין בהאג, שהוטלו בתקופת ממשל טראמפ. בין הבכירים שעליהם הוטלו הסנקציות - התובעת הראשית של בית הדין, פאטו בנסודה. לצד ביטול העיצומים, בהודעה שפרסם בלינקן הבהיר: "אנחנו עדיין לא מסכימים עם פעולות בית הדין בנוגע לאפגניסטן ולמצב הפלסטיני. ואנחנו מתנגדים לניסיון של בית הדין לפסוק בתיקים אישיים מחוץ לתחום השיפוט שלו במדינות שאינן חברות בבית הדין, כמו ארצות הברית וישראל".
נשיאת ארגון שורת הדין ויוזמת חוק "הפלישה להאג", עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, מסרה בתגובה: ״ארצות הברית לא רק הסירה את האיום מעל בית הדין, אלא למעשה הוסיפה איום משלה כלפי ישראל. האמריקנים יודעים היטב כי נקודת התורפה של ישראל למול התובעת בנסודה הוא בסוגיית ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון וירושלים. לא רק שהאמריקנים מפוררים את החזית האחידה למול בית הדין שהציבו ישראל וארצות הברית, אלא הם הצטרפו למעשה למהלך הפלסטיני שביקש לעשות שימוש בבית הדין כאמצעי לחץ על מדינת ישראל ביחס לעתיד הפלסטינים. זה אינו שינוי כיוון, אלא מציאות חדשה. למדינת ישראל אין ברירה, אלא להמשיך בקו בו החלה למול בית הדין ולסרב להיכנס לחלוטין לשעריו״.
