"קבענו להיפגש בתחנת המטרו בַּגְרָטִיאוֹנוֹב כדי ללכת יחד לגוֹרְבּוּשְׁקָה, לשמוע להקת פּאנק מסיביר. גְרוֹמוֹב הסביר איך אזהה אותו:"אני מרכיב משקפיים, הגשר מלופף בחוט ברזל. הממ… ויש לי זקן.""גם אני מרכיבה משקפיים," קראתי בעליצות, "משקפי שמש. וגם אצלי הם שבורים. אתה מיד תזהה אותי."זאת הייתה אמת לאמיתה — אי-אפשר היה לפספס אותי, בלטתי בתוך ההמון."