המעבדה

למרות שאין הגדרה מוסכמת, אין מחלוקת שהתופעה של ניכור הורי הופכת נפוצה יותר ויותר. למה לא כל מחלוקת ומריבה בזמן פרידה וגירושים הם ניכור הורי - ומה כן? איך מזהים הורים שפוגעים בילדים שלהם, ומה עובר הילד. סדרה עם ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, חברת סגל בכירה בחוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה

הכרזת העצמאות היא מסמך שכל מילה בו נבחרה בקפידה. כיצד גובש הטקסט המכונן של האומה - מהטיוטות המוקדמות ועד לנוסח הסופי. מי היו אנשים שישבו מול הדף הריק, מאיפה הוחלט להתחיל לספר את הסיפור של האומה, ומה להשמיט ממנו. מה היה התפקיד של בן גוריון שכתב את הנוסח הסופי, ולמה הוא לא רצה שתהיה לישראל חוקה. סדרה עם פרופ' למשפטים יורם שחר

מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית, מיהן השחורדיניות, ומה קורה כשאנתרופולוגית ניגשת לחקור את בנות השבט שלה - נשים מזרחיות שצובעות לבלונד. סדרה עם פרופ' פנינה מוצפי האלר מהחוג לאנתרופולגיה באוניברסטת בן גוריון

מה פיזיקאים יודעים על מלחמות ועל האופן שבו הן מסתיימות? ומה הקשר בין פיזיקה לאירועים כמו ה-7 באוקטובר, וגם לקורונה, תאונות מטוס והתפלגות העושר. סדרה על פיזיקה של מערכות מורכבות עם ניל צור, חוקר ומתרגם שפות ידע

אחרי שנים של מחלוקת, חוקרים הצליחו להסכים - מהי אמפתיה ואיך מודדים אותה במעבדה. להיות אמפתיים כלפי הזולת - זו עבודה קשה. מה גורם לנו להיחלץ לעזרת תינוק זר אבל להסיט את המבט מהומלס ברחוב? איך אפשר להיות יותר אמפתיים, והאם בינה מלאכותית יכולה לעזור לנו בזה. סדרה עם פרופ' ענת פרי, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

בתוך הסיר המבעבע של לבנון בוחשות המעצמות העולמיות והאזוריות - לצד מרכיבים מקומיים של קיטוב עדתי וחברתי, אסלאם קיצוני, ליברליזם מערבי ושחיתות. עבור חוקרים לבנון היא המעבדה של המזרח התיכון. איך הסתבכה ישראל בכל המורכבות הזאת. סדרה עם ד"ר עבד אל-קאדר כנעאני, מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביב

איך צריך להתנהג רופא, חיל, שוטר ופוליטיקאי במילוי תפקידו. מה הם הכללים המוסריים החלים עליהם? לא רק בעלי מקצועות, גם לכל ארגון - ממדינה וצבא ועד קבוצת כדורגל - צריך להיות קוד אתי. איך מנסחים אותו ולמה זה מעורר כל כך הרבה ביקורות? סדרה עם אסא כשר, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ממחברי הקוד האתי של צה"ל

תורת האבולוציה מסבירה את מגוון המינים הרחב שקיים בטבע כתהליך של התפתחות ושינוי, כשהסביבה ממלאת בו תפקיד מפתח. דרווין הגה את הרעיון בסוף שנות ה-30 של המאה ה-19, ודמיין את האבולוציה כאילן יוחסין. היום אנחנו יודעים ששינויים עוברים גם באותו דור ובין ענפים, ושבשלב הבא של האבולוציה, שמתחיל עכשיו, עומדת להתרחש מהפכה. סדרה עם פרופ' צחי פלפל, ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן