"אין לך שעה שאין מחשבותיו אצלה, אלא שמחשבותיו אינן ברשותו ורגליו ברשותו, וכל זמן שרשותו עליהן עוצרן בביתו".
הרומן "שירה" מאת ש"י עגנון ראה אור ב-1971, כשנה לאחר מותו של עגנון. את הספר ערכה והוציאה לאור בתו, אמונה ירון.
"שירה" מתאר אדם במשבר אמצע החיים. ד"ר מנפרד הרבסט, גיבור הרומן, הוא מרצה להיסטוריה ביזנטית באוניברסיטה העברית בירושלים של שנות ה-30. הוא יוצא גרמניה, נשוי להנריאטה, שאותה הוא מחבב, ולהם שתי בנות ועוד תינוקת שלישית בדרך.
מנפרד מביא לבית החולים את הנריאטה הכורעת ללדת. האחות שירה מגיעה לטפל בה. מנפרד משוחח עם שירה, מהרהר בשירה, מתאהב בשירה, ורגליו מוליכות אותו רגליו אל ביתה.
הרבסט נע בין רגשותיו ותפקידיו הסותרים של בעל, אב ומאהב. לצדו ולצד אנשי האונברסיטה מאכלסים את דפי הספר נציגי כל השכבות והעדות בירושלים של אז, צעירים וזקנים, חילונים, אדוקים ומומרים, ערבים ובריטים.
ניתן להאזין לפודקאסט כאן
