מתחת לפני השטח, מתחת לפניה של המציאות הפרוזאית, המאובקת, המנומנמת לכאורה, רוחשות הדרמות בספריו של ישעיהו קורן. "לוויה בצהריים" שראה אור בשנת 1974, הפגיש את הקוראים עם דמות נשית חדשה אבל מוכרת: אשה נשואה, משועממת, בודדה בחיי הנישואים שלה, מרגישה זרה לסביבתה. גם במקרה של הרומן הזה, הסיפור מסתיים באסון.
הגר ארליך, אשתו של טוביה, לא מוצאת את עצמה בחיי המושבה, לא מצליחה לעבוד כמורה. במקום זה היא מתבקשת לשמור על הילד של השכנה, יפתח בן העשר, ומתפתח ביניהם קשר של ידידות. יחד הם מסתובבים בשטחים הפתוחים שסביב המושבה בשרון, אולי כפר-סבא, סמוך לגבול, מול הכפר הערבי שחרב. הימים הם ימי טרום מלחמת ששת הימים. הגר מתחקה אחרי חייל שאיבד מימייה. אחריה מתגנב מבלי ידיעתה הילד יפתח. זה מסתיים בהלוויה בצהריים.
הספר עובד לסרט קולנוע בידי אדם סנדרסון ב-2014.
ניתן להאזין לפודקאסט כאן
