יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, פועל להקמת אנדרטה לזכר נפגעי פעולות איבה בכנסת. ההחלטה על הקמתה התקבלה לאחר פרוץ מלחמת שבעה באוקטובר, האמנית שנבחרה לתכנן את האנדרטה היא אלה ליטביץ, והיא תוקם לצד האנדרטה הקיימת לזכר חללי מערכות ישראל, שתכנן זליג סגל, ותתכתב עם המידות של זו הקיימת.
בתכנית "גם כן תרבות" עם גואל פינטו, בכאן תרבות, פורסם הבוקר (ראשון) כי כדי לבחור את האמן או האמנית שיתכננו את האנדרטה, אוחנה הקים ועדה מייעצת. הוועדה כללה את עדי שטרן, נשיא בצלאל, רון ברטוש, האוצר הראשי של מוזיאון הנגב לאמנות, רעות פרסטר, מנהלת מוזיאון פתח תקווה לאמנות, תמיר מנור פרידמן, האוצרת הראשית לשעבר של האגף לאמנויות במוזיאון ישראל, דלית מתתיהו, אוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות, ושרון סופר, אוצרת הכנסת, בשיתוף נציגה של ארגון נפגעי פעולות איבה.
הוועדה פנתה לאמנים שיגישו הצעות להקמת האנדרטה, ולבסוף בחרה בהצעות של כלת פרס ישראל סיגלית לנדאו, האמנית יעל בורשטיין, האמנית שחר יהלום ואלה ליטביץ. אלא שיו"ר הכנסת החליט שלא לקבל את הצעת הוועדה, והחליט להוציא את הבחירה להכרעת הציבור.
בעקבות כך, חברי וחברות הועדה, יחד עם ארבע האמניות שהגיעו אל קו-הגמר, חברו יחד ויצאו במחאה , ובהודעה ששלחו האמניות לאוצרת הכנסת, שרון סופר, הן כתבו: "אנחנו חושבות שאין זה מן הראוי לשנות את ההליך לאחר מעשה…אין אנו מעוניינות לעשות נפשות להצעותינו ולהתחרות על חשיפה, בעיקר בנושא כה רגיש. על כן אנו מבקשות לדבוק בתכנית המקורית - דבר שגם יסייע לעמידה בלוח הזמנים הדוחק של הפרויקט". בסופו של דבר, כאמור, יושב ראש הכנסת חזר בו ובחר בהצעתה של אלה ליטביץ, מתוך ההצעות שהוועדה המליצה עליהן.
האזינו:
גורמים המעורים בדבר סיפרו ל"גם כן תרבות" כי כשקמה הוועדה, השאיפה של אוחנה הייתה שהאנדרטה תעמוד כבר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה שהיה בחודש שעבר, מה שהשאיר לאמניות ולאמנים חודשים ספורים לגבש ולהגיש הצעה, וגם להקים את האנדרטה. הוועדה התריעה שלוח הזמנים צפוף מאוד, דבר שיכול לפגום באיכות ההצעות שיוגשו. בסוף הוסכם על משך ארוך יותר לביצוע האנדרטה, עם שאיפה, כך נאמר לאמנית הנבחרת, להזדרז כמה שיותר ולהקים את האנדרטה עד ל-7.10.24.
אוצרת הכנסת, שרון סופר, ביקשה שלא להגיב והפנתה אל דובר לשכת יושב ראש הכנסת - שלא הגיב לפניות.
אלה ליטביץ היא אמנית רב-תחומית שעוסקת בנושאים של נוף ולאומיות, ומקימה מיצבים שעוסקים בטריטוריה, עם חיבור להיסטוריה, תרבות ופוליטיקה. כך למשל בעבודתה משנת 2021 "ספק סביר", התמקדה בחלקו הדרומי של נהר הירדן, באזור קאסר אל יהוד, שלפיה מהווה מוקד של דתות, גיאוגרפיות ופוליטיקה.
