לפני עשר שנים בדיוק, בשבעה בספטמבר 2014, יצא אברה מנגיסטו מביתו שבאשקלון. הוא ירד לעבר חוף זיקים וצעד לאורך קילומטרים - עד שהגיע אל גדר הביטחון בין ישראל לרצועת עזה. הכל קרה תחת עיני כוחות הביטחון, אנשי צבא, חיילים, תצפיתניות - כולם ראו את הבחור הצעיר: רק בן 28, מתמודד נפש,חוצה את הגדר אל עזה. אף גורם לא עוצר אותו.
השחקן והתסריטאי יוסי ואסה, יוצר הסדרה זוכת האמי "נאבסו", מלווה את מאבק המשפחה כבר זמן מה, "הוא עוד מעט יהיה יותר שנים בעזה מאשר בישראל, עד כמה שזה עצוב," סיפר ב"גם כן תרבות", "כל כך קשה להגיד את זה, אבל אני מקווה שדווקא עכשיו אולי כל ישראל יכולים להבין את הכאב שהמשפחה הזאת עוברת. הפצע הזה לא יגליד."
כשנודע על דבר המצאו בעזה, בחרה המדינה להטיל צו איסור פרסום על הסיפור. רק שנה אחר כך, בשנת 2015, נודע לציבור שיש אזרח ישראלי חי בשבי מחבלי חמאס. אשגר אררו ממרכז בתה לתרבות אתיופית חוששת כי החלטה זו עלתה למשפחת מנגיסטו ביוקר. "אם היינו יודעים על אברה ברגע שזה קרה ולא שנה אחרי - הייתה אפשרות הרבה יותר חזקה ליצור הד חברתי, צעקה תרבותית," ציינה אררו, "אני חושבת שכאשר אנחנו מגלים על משהו שקורה אחרי שנה, היכולת שלך להניע אנשים היא הרבה יותר פחותה."
בשנה שעברה, בחודש ינואר 2023, כשהוא כבר שמונה שנים וחצי בשבי מחבלי חמאס, פרסם ארגון הטרור עדות מצולמת ראשונה: סרטון שבו נראה אברה מנגיסטו יושב אל מול המצלמה, חולצה כחולה מכופתרת נעה על גופו, ושואל - עד מתי אני נמצא פה?
"בשבילי, אברה מסמל דחייה והזנחה. אברה הוא בור בבטן. תזכורת מתמדת למה חשוב ומה לא חשוב, מה נתפס כחשוב ומה נתפס כלא חשוב. אברה הוא גם אני, אני חושבת. כל אחד מאיתנו שמגיע מהמקום שלו," הודתה מזל ביסהוור, פעילה פוליטית וחוקרת עצמאית, לשעבר דוברת וממלאת מקום מנכ"ל אגודת יהודי אתיופיה. ביסהוור פרסמה לאחרונה בגיליון תיאוריה וביקורת על זהותה כבת לעולים אתיופים. "נכון שדברים השתנו בעשור האחרון," היא סיפרה ב"גם כן תרבות", "הגישה שלנו והשיח על גזענות בנוגע לישראל השתנו. אבל אבל לא מספיק."
שנה וחצי עברה- ודבר לא קרה. גם העדות המצולמת הראשונה לא הרעידה המדינה. המשפחה, כמו גם קומץ פעילים נאמנים, נותרה בגפה. "צריכים להיות כל כך כל כך חזקים ולהשקיע כל כך הרבה משאבים וכוח וזמן להילחם, בשביל באמת שישמעו שאברה נמצא בשבי," אמר ואסה, "זה לא יאומן שזה לוקח מחיר כל כך כל כך גדול. בשביל שכולם יבינו שזה בעצם, שזה מה שקרה לו, שהוא נמצא בשבי. זה דווקא מאוד מזעזע אותי, כאזרח, שצריך כזה מחיר בשביל בשביל לשים לב למישהו כזה, שהוא חלש."
טבח ומחדל שבעה באוקטובר, ו-253 החטופים שנשבו באותו היום בידי מחבלי חמאס, הזכירו לציבור בישראל שברצועת עזה נמכים שנים ארוכות ישראלים נוספים שאיש לא הרעיד מדינה בעבורם. כך, רק אחרי השבעה באוקטובר, המדינה הכירה לראשונה במשפחת מנגיסטו כנפגעי פעולות איבה. "בשבילי זה מסמל בעצם את הכאב הישראלי," שיתף ואסה, "אני יודע להגיד שזה בטח משפחה או אוכלוסייה שהיא חלשה, יהיה לה הרבה יותר קשה להילחם נגד המערכת בשביל לגרום להם לעשות משהו בשביל להביא אותו. היום אני מבין אפילו עוד יותר כמה זה, כמה זה קשה. מדינה שיש לה שיקולים משלה ועושה את השיקולים שלה, הקרים מול אזרח אחד ומה המשמעות שלו בכלל, זה בכלל, זה משהו, זה סיפור ישראלי."
