ביום הבחירות בארצות הברית, המתח לא מסתכם רק בזהות המועמדים - אלא גם במנגנון המורכב והייחודי של ספירת הקולות. שיטת הבחירות הייחודית שונה מהותית מזו שבישראל. הפיזיקאי קולו אור ממכון דוידסון לחינוך מדעי הסביר לשרון קנטור ב"שלושה שיודעים" על המורכבויות המתמטיות מאחורי השיטה האמריקאית - והפערים שהיא יוצרת.
שיטת הבחירות האמריקאית מבוססת על אלקטורים – נציגים שמוקצים למדינות בהתאם לגודל אוכלוסייתן. כל מדינה מקבלת מינימום שלושה אלקטורים, מה שיוצר חוסר שוויון בסיסי בין מדינות גדולות לקטנות: "במדינות קטנות כל אלקטור מייצג הרבה פחות מצביעים מאשר במדינות גדולות," מסביר אור. "כלומר, כל קול במדינה קטנה שווה הרבה יותר מבחינת השפעה." מצב זה יוצר מציאות שבה למדינות קטנות יש השפעה לא פרופורציונלית על תוצאות הבחירות.
בנוסף, ברוב המדינות פועלת שיטת "הכל או כלום" – כלומר, המועמד שזוכה ברוב הקולות במדינה מסוימת מקבל את כל האלקטורים שלה. התוצאה היא שמועמדים עלולים לנצח במספר מצומצם של מדינות גדולות עם רוב קטן, ועדיין לגרוף את מרבית האלקטורים. זאת למרות שכמות המצביעים שלהם נמוכה יחסית למועמדים במדינות אחרות. אור מדגיש: "אפשר להגיע למצב שבו מועמד אחד גרף במדינה אחת 99 אחוז מהקולות, ובמדינה אחרת מועמד שני זוכה ב-51 אחוז בלבד, ושניהם ייחשבו בתיקו מבחינת האלקטורים." כך קורה שהרוב במדינות מסוימות מתבטל לחלוטין בתהליך הכללי.
מאפיין ייחודי נוסף לבחירות בארה"ב הוא המנגנון המכונה "ג'רימנדרינג": מפלגות מחלקות את מחוזות הבחירה בהתאם לדפוסי ההצבעה – כך שמצביעים של המפלגה היריבה נאגדים למחוזות מעטים, בעוד שמחוזות עם רוב למפלגה השלטת נפרסים על פני שטחים רבים. כך, מסביר אור, "המפלגה שולטת בשרטוט המחוזות ומקבעת את כוחה הפוליטי, גם אם יש לה רק מיעוט של קולות במדינה."
אף על פי שיש מתמטיקאים וארגונים שמנסים להיאבק בעיוותים הללו, מערכת המשפט בארצות הברית לרוב אינה מתערבת באופן עקבי בנושא, ומאפשרת למדינות לקבוע את כללי הבחירות בעצמן. אור מוסיף כי "השיטה הזאת, שבה הנציגים בוחרים את הקהל במקום שהקהל יבחר את הנציגים, משרתת אינטרסים פוליטיים." כך נוצר מצב שבו גם נציגים של המפלגה במיעוט עשויים להעדיף את המצב הקיים כדי להגן על משרותיהם.
השילוב של שיטת האלקטורים, חלוקת האזורים מחדש, ויכולת איסוף הנתונים המדויקת מעמיקים את השיטה, מה שהופך את הבחירות למורכבות ולעיתים לא הוגנות. "בסופו של דבר, האלקטורים והחלוקה למחוזות מעניקים את הכוח למפלגות לשמר את שליטתן, מה שמעלה את השאלה אם הדמוקרטיה האמריקאית באמת משקפת את רצון העם," מסכם אור.
