תריסר ספרים מותחים, מרתקים ומטלטלים מועמדים השנה ברשימה הארוכה של פרס ספיר לספרות. מיה סלע ויובל אביבי שוחחו עם הסופרים והסופרות מאחורי היצירות שחושפות את המרקם המורכב של החברה הישראלית - על פני דורות, תקופות ואף יבשות שונות - עם חלק כשהספר יצא, ועם חלקם אחרי ההכרזה על המועמדות. רגע לפני ההכרזה על הרשימה הקצרה - אלו הם המועמדים והמועמדות:
"אל תקרא לי אום כולתום"/יוכי שלח
בספרה הבלשי, יוכי שלח עוסקת ב״מלחמות ההישרדות של נשים שקופות", על רקע מלחמת ששת הימים. שלח מסבירה: "נשים היום קוראות לזה 'שקופות', אבל במלחמה הן נעשות עוד יותר שקופות... אף אחד לא מתעניין בהן. רציתי להוציא אותן החוצה, שיראו אותן".
הספר מבקר ומשקף את המקום של נשים בחברה שבה הלאומי גובר על הפרטי: "ניצחנו במלחמה? נהדר. אבל בדירת שיכון נשאר בדיוק אותו הדבר", אומרת שלח.
האזינו לשיחה עם יוכי שלח על ספרה
"הילד של לגיון הזרים"/לאה איני
אבא, אמא וילד - ושריפה גדולה, שאולי קרתה ואולי לא - אלו הם גיבורי הספר שכתבה לאה איני. הספר של לאה איני מבוסס על חייו של בעלה המנוח ונכתב לבקשתו, לפני מותו, אך הוא רחוק מלהיות סנטימנטלי. איני מדברת בכנות כובשת על בקשתו האחרונה של בעלה: "הוא לא רצה שאחזיר אותו לחיים. אי אפשר להחזיר לחיים אף אחד. הוא ביקש להפוך לסיפור".
הספר בוחן חיים שנקרעים בין זיכרונות, היסטוריה אישית ומורכבות של אהבה. לדברי איני, הכתיבה הייתה "מתנה מהיעדר" שאפשרה לה לגעת בתחנות בחייו שבהן לא הייתה נוכחת, ולהכיר את מי שהיה לפני שהכיר אותה.
האזינו לשיחה עם לאה איני על ספרה
"חביבה"/נטלי מסיקה
חביבה מסיכה, זמרת יהודייה תוניסאית בתחילת המאה ה-20, הפכה לדמות נשכחת בישראל, אך נשארה אייקון בקהילתה. נטלי מסיקה מחזירה אותה לקדמת הבמה: "בבתים תוניסאים ידעו על חביבה, אבל בשקט, שהבנות לא יקבלו רעיונות חס וחלילה". חביבה, שפרצה את גבולות תקופתה, הפכה לדמות חתרנית גם היום. מסיקה מדברת על הדמות כמו על חברה ותיקה: "היא חייתה את החיים שלה בשיא הפתיחות והעוצמות. דיווה אמיתית, ודווקא בגלל זה היה חשוב לספר את הסיפור שלה״
האזינו לשיחה עם נטלי מסיקה על ספרה
"שלושה ימים בקיץ"/יוסי אבני-לוי
יוסי אבני-לוי תיאר בספרו שלושה ימים בעיירה יהודית בליטא, במהלך מלחמת העולם השנייה, רגע לפני החורבן - הוא כתב אותו כבר לפני יותר משנה וחצי. אבל כשהמציאות טפחה על פנינו באוקטובר 2023, הדברים קיבלו משמעות אחרת. אבני-לוי מתאר את חווייתו: "במשך ימים לא יכולתי להחזיק את הספר שלי בידיים. מי אני שאספר על טבח בליטא כשדברים איומים קורים כאן?"
לטענתו, דווקא היכולת להתרחק מאירועי השבעה באוקטובר היא שמחברת למציאות: "זו מוזיקה של אבל ושל חורבן. זהו סיפור של 'איך הכול נגמר' – אבל גם של איך חיו דקה לפני הסוף"
האזינו לשיחה עם יוסי אבני-לוי על ספרו
"ההתחלה של כל הדברים"/יניב איצקוביץ'
יניב איצקוביץ' יצא לכתיבת ספרו האחרון בעקבות סבו, ניצול שואה שלא הותיר אחריו זיכרונות כתובים. התוצאה היא רומן היסטורי סביב שלושה חברי נעורים, השואה שגדעה את ילדותם - ואהבה לאישה אחת. איצקוביץ' מסביר על ההחלטה לכתוב דווקא על נושא כאוב ואישי: "העולם לא רצה לדעת על השואה אחרי השואה. זה הזכיר לי שהסיפורים האמיתיים מתחבאים, וצריך לחפש אותם מתחת לאדמה".
האזינו לשיחה עם יניב איצקוביץ' על ספרו
"לב רעב"/אשכול נבו
אשכול נבו מציג אוסף סיפורים קצרים על משפחה ועל ישראלים שחיים "בין מה שדמיינו לבין מה שקרה באמת". הוא מספר: "אני כותב על בדידות בתוך המשפחה. אנשים יכולים לשבת בארוחת ערב ולחוש לבד לגמרי".
הספר חושף את הפערים בין החלומות של שנות הנעורים למציאות של משבר אמצע החיים, וגם את אלו בין הדשא של השכן לתחושות האמיתיות של אותו שכן: "אנחנו חיים בתחושה שהחיים של אחרים נוצצים יותר. וזה הפער שגורם לנו להרגיש אבודים" אומר נבו.
האזינו לשיחה עם אשכול נבו על ספרו
"נשארתי בשבילכם" – רוחמה אלבג
החוקרת רוחמה אלבג כתבה על הסיפור המשפחתי של הוריה, ובעיקר על השרשרת הבין-דורית של נשים במשפחתה של אלבג. "לאמא שלי אין מעצורים, אז היה קל לשבת לידה ולכתוב", משתפת אלבג על אמה, שכותרת הספר היא ציטוט ישיר מדבריה. הספר שמתאר את החוויות הקשות שהן מנת חלקן של נשות המשפחה, כמו גם האומץ שלהן לפרוח, נקרא אחרת מאז השבעה באוקטובר, אז נחטפה אחייניתה של אלבג, התצפיתנית לירי אלבג, בידי החמאס כבר מעל לשנה.
עבודתה האקדמית של אלבג כחוקרת ספרות הובילה אותה לכתוב על משפחתה שלה: "הסופרים שקראתי דובבו אותי לכתוב על הילדות שלי. נשאבתי לתוך הבית שלהם", היא נזכרת.
האזינו לשיחה עם רוחמה אלבג על ספרה
"יומן פרידה"/ניצן ויסמן
כאשר בריאות הוריו החלה להתדרדר, החל ניצן ויסמן לתעד את רגשותיו ביומן. הרומן שהוציא כולל תיעוד מרגש של תהליך ההמתנה למוות והאבל שאחריו, אבל גם גילוי מחדש של זכרונות ואהבה - ושל מי היו הוריו: "הם היו צריכים למות כדי להיוולד מחדש בתודעה שלי כאנשים עם חיים משלהם" ויסמן מתאר.
האזינו לשיחה עם ניצן ויסמן על ספרו
"סדר חדש"/אבנר וישניצר
עיר לחופי הים התיכון לקראת רפורמה שמוביל המנהיג - למורת רוחם של תושבים רבים. זוהי התפאורה לרומן של וישניצר, אשר מתרחש באימפריה העות'מאנית ב-1807. "זו הייתה תקופה של מאבק על סדר חדש מול ישן. גם היום השאלה הזו עדיין קיימת: מי שולט ומי משלם את המחיר?", אומר וישיניצר על הרומן ההיסטורי שכתב ועל האירועים בתחילת המאה ה-19 שהיוו לו השראה.
האזינו לשיחה עם אבנר וישניצר על ספרו
"הבית הכחול"/דנה חפץ
מהי משפחה אידיאלית? כיצד האידיאה מהודהדת, וכיצד ניתן לשמור עליה?
הספר "הבית הכחול" בנוי מחלקים, ושולח את הקורא הלוך ושוב בין הדפים - ומאפשר כמה סדרי קריאה שונים. "הקורא מתבקש לעשות בעצמו מלאכת הדבקה של הרסיסים לנרטיב אחד" מסבירה חפץ, פילוסופית וביבליותרפיסטית.
"יש רגעים שאנחנו מרגישים שאנחנו הפנטזיה, וזה מה שהופך את ההתרסקות לכל כך מאכזבת", היא אומרת, ומסבירה שהביתיות המתפוררת מתורגמת גם לאינדקס בספר, אשר מחלק את הספר לפרגמנטים, וגם לרסיסי רגשות ושברי חיים.
האזינו לשיחה עם דנה חפץ על ספרה
"אופל בהר הגלבוע"/אבי גרפינקל
אבנר מורגנשטרן, גיבורו של אבי גרפינקל, הוא רואה חשבון פשוט, שחייו משתנים בהדרגתיות אך בקיצוניות: בתו איילה מצטרפת לקבוצה סגורה ומסוכנת, והוא עצמו מסתבך במכרז מפוקפק. גרפינקל מציב שאלות על חטא וכפרה דרך דמויות שמבקשות לפרוץ את גבולות חייהן: "דרך החיים האורבנית השכלתנית המודרנית לא ממש עונה על הצרכים שלנו", מסביר גרפינקל כהסבר לפעולותיה של איילה.
הרומן בוחן בעדינות אך בעוצמה את המחירים של הבחירות שלנו, ואת החובה לבנות חיים טובים יותר גם כשנדמה שהכל מתפרק.
האזינו לשיחה עםאבי גרפינקל על ספרו
"ופתאום בוקר"/נעמה דעי
האם שני אנשים יכולים לחוות חיבור, גם כשהם כורעים תחת כובד העבר? נעמה דעי לוקחת את הקורא אל קיץ טעון אחד ושני גיבורים - רועי ועדן. לכאורה, מדובר בשני הפכים: הוא נודד כדי להמלט מעברו, והיא נאחזת בשגרה למרות שהיא רחוקה מלהיות מושלמת. "אהבה היא לא תרופה, היא משהו שצריך לחצוב בסלע," עונה דעי על שאלת החיבור בין שני הגיבורים, "לחפש ורידים זוהרים בתוכו. הדבר שייצא מתוכו יכול להציל".
האזינו לשיחה עם נעמה דעי על ספרה
הספרים המועמדים לפרס ספיר השנה מצליחים לשלב בין העבר להווה, בין האישי לציבורי ובין החלום למציאות. עם סיפורים נוקבים ורעיונות מעוררי מחשבה, הם מבטאים את הרוח הישראלית במלוא המורכבות שלה. לקרוא אותם – זה להבין את החברה הישראלית.
