גם אחרי שישה עשורים של יצירה ואינספור שירים מוכרים, לזמרת והפזמונאית חוה אלברשטיין יש הרבה מה להגיד. "כולנו חיילים טובים",היא אומרת למיה סלע ויובל אביבי בתכנית "מה שכרוך" שב'כאן תרבות', "כולנו עושים את מה שמצופה מאיתנו. ובינתיים, מעלינו, יושבים מקבלי החלטות – שכבת מפלצות חסרות לב שמתנהלות בזחיחות ובזלזול". אלברשטיין משתפת מספרת על דברים שכתבה בעקבות מפגש שקט, אך מטלטל, עם לוחם שהודה לה על כך ששרה לו בזמן מלחמת יום כיפור. "הוא לא ביקש כלום, לא רצה תמונה. רק אמר תודה – וזה שבר אותי", סיפרה.
האזינו לשיחה המלאה עם חוה אלברשטיין>
לא מפתיע לגלות כי אלברשטיין היא חובבת גדולה של המילה הכתובה, גם בטרם הוציאה את ספרה: "אחת הסיבות שהוצאתי ספר זה להתארח אצלכם ב'מה שכרוך'", אמרה לאביבי וסלע, "אני קוראת הרבה. יש ספר של בורחס שתמיד איתי בנסיעות. אני קוראת בשנים האחרונות יותר ספרות מקורית. אחד הספרים שמאוד מאוד הרשים אותי בזמן האחרון נקרא "חג המכשפה" של עינת בדי. ולאחרונה יצא נתן וסרמן, שזה משורר שהתאהבתי בו בשנים האחרונות. אלו החברים שלי בעצם. אני לא צריכה לדבר עם הרבה אנשים כי הם מדברים איתי".
הספר, ששמו נגזר מרחוב ילדותה בחיפה, כתוב כמעין יומן אישי. לא סיפור כרונולוגי אחד, אלא אוסף של רגעים, מחשבות ודיאלוגים פנימיים. "התחלתי לכתוב סתם בשבילי, לראות מה אני בכלל זוכרת", משתפת אלברשטיין. "חבר שלי בני מר אמר לי: 'יש פה ספר'. אמרתי לו 'תוכיח' - וככה זה קרה".
"סמטת כנען" איננו רק ספר זיכרונות. הוא מסמך אישי־פוליטי על אומנות, אובדן, תרבות, נשיות והזדקנות. השיחה עם אלברשטיין נעה בין הומור לשברון לב. כשהיא מספרת איך שרה בלוזים אמריקאיים לחיילים שהבינו אותם באופן שהיא עצמה לא הבינה או כשסיפרה על החיים כאישה במוזיקה הישראלית – והקושי של נגנים גברים לקבל הוראות ממעבדות או יוצרות נשים. עם זאת, היא אמרה שבחרה תמיד לעבוד עם אנשים טובים ונעימים, כי "אם לא צוחקים באולפן – משהו לא עובד".
אלברשטיין, שהפסיקה לנגן בגיטרה, לא ויתרה על המוזיקה – אלא רק גילתה אותה מחדש, עם פרויקט משותף עם שלומי שבן. תחילה, היססה אם לקחת את הפרויקט - אבל שבן התעקש. "זה נורא מצחיק אותו שאני אומרת 'נודניק'", היא משתפת כאשר שיתוף הפעולה עימו עולה, "כי כל הצעירים כבר לא אומרים נודניק. הם רק תמיד אומרים לי:'מה זה המילה הזאת?'"
כנשאלת אם חשבה על פרישה לפנסיה, אלברשטיין, שחגגה יום הולדת 78 בדצמבר האחרון, עונה בכנות: "כל פעם אני חושבת שזהו, שגמרתי. שזה התקליט האחרון. ואז - נולד משהו חדש".
