בלב תל אביב מוכת הטילים, בעיצומה של מלחמת ישראל-איראן, נלכדה בעדשת המצלמה תמונה אחת שבלטה מעל כולן. בתמונה נראית צעירה יוצאת מבניין הרוס – ביד אחת זר פרחים, וביד השנייה שואב אבק רובוטי. התמונה צולמה על ידי הצלמת אלכס פרפורי והפכה בין לילה לדימוי של עוצמה, תקווה וחוסן אזרחי בתוך מציאות הרסנית. "לא רציתי שהתמונה שתופץ לעולם תהיה של תבוסה," סיפרה המצולמת מאי גרינברג בתכנית 'גם כן תרבות' בהגשת גואל פינטו, "רציתי להראות שגם ברגעים הכי קשים, אפשר לחייך."
להאזנה לשיחה המלאה עם שני גרינברג>
הצילום הפך לויראלי והצלמת אלכס פרפורי, הסבירה שהעוצמה טמונה בחיוך של מאי – סמל לניצחון קטן בתוך כאוס. לדבריה, דווקא הרגעים הפשוטים מספרים את תקופת המלחמה, ולכן היא בוחרת לתעד את חיי היומיום של אנשים שבין ריצה למקלט לעדכוני החדשות, מתבוננים בעיר שלהם נהרסת.
מאחורי התמונה יוצאת הדופן ניצבת אישה צעירה, עורכת דין בת 29 שגדלה בבודפשט וחוותה אנטישמיות מילדות. מאז טבח שבעה באוקטובר, העוינות שחוותה מהעבר חזרה וצפה, אבל דווקא הדימוי הזה, שמהול בהומור וכאב, עזר לה להתחבר מחדש לעוצמה של החברה הישראלית. "זה הזכיר לי למה חזרתי לפה – עם ישראל היפה, שתומך גם כשלא מכירים."
ובכל זאת, בתוך כל המחמאות, מאי גרינברג לא שוכחת לרגע את מי שעדיין לא שבו: "חשבתי על החטופים שלנו שאין להם מקלט ואין להם פרחים להציל. לא נוכל להשתקם עד שכולם יחזרו." כך הפכה תמונה אחת ספונטנית ולא מתוכננת, למסר של תקווה, כאב ואומץ – וגם תזכורת כואבת למי שעדיין חסר.
