כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
איה זהבי פייגלין - למעלה למטה
לרוב אנחנו מחפשים משמעות מאחורי הבחירות שלנו, מנסים לתקן ולא להשלים עם המצב. אבל מי קבע שיש משמעות להכל? או שצריך לחטט, לגעת ולנסות לתקן? למה צריך להסביר הכל ולא פשוט לחיות? בסינגל החדש שלה, איה זהבי פייגלין פשוט רוצה להיות, להתקיים, להישאר. לא לחפור בורות ולא לתקן קורות, גם כשקשה וגם כשטוב. לפני האלבום הקודם שלה העידה איה שהיה לה משבר כתיבה, ולקראת האלבום החדש היא יודעת, או יותר נכון חוששת, שהמשבר עלול לחזור אבל כמו שהשיר מספר, אין טעם להילחם בזה וכמו בשורה האחרונה בשיר - היא כאן, להישאר.
נומקה - נראה שלעולם
נומקה, כמו רבים מבני דור ה-Y, תעשה הכל כדי לא לחשוב על בעיות, גדולות וגם קטנות. בגדים על הרצפה, כלים מטונפים, כסף שמתבזבז או החלטות גורליות על החיים. בסינגל החדש שלה "נראה שלעולם", היא בורחת מהן אל קרואסון בבית של ההורים ואוזניות במוניות. את הסינגל הפיקו תמיר מוסקט ויונתן קורן ויחד הם שטים במחשבות בין העשורים - אל רוק של תחילת המילניום, סינת'פופ מהאייטיז וקצב של 2022. המוזיקה שהשלושה יצרו יחד עוזרת לברוח לרגע מסבך המחשבות על הדברים המעצבנים האלה שרודפים את כולנו, אל עולם מוזיקלי שמזכיר עננים ורודים, דובוני אכפת לי וצמר גפן מתוק (או יותר נכון, קוראסון).
Stromae - L’enfer
בהיכרות שטחית עם סטרומאה, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בזמר פופ שטחי ושמח. האזנה קרובה יותר, מגלה את ההיפך. הכוכב הבלגי פרץ לחיינו ב-2009 עם הלהיט Alors on Danse, שמדגים את תרגיל ההסוואה שלו בצורה המושלמת: מבחוץ זהו שיר מועדונים שקורא למאזינים לרקוד, אך המילים חושפות את המשמעות האמיתית - החיים עצובים וקשים, אז כל מה שנותר לנו זה לרקוד. סביב המוטו הזה סטרומאה בנה קריירה מרשימה ומגוונת, הכוללת להיטים ממכרים והופעות מרהיבות, אשר מאגדות את היצירתיות והארטיסטיות שלו כמבצע, כמו שהן חושפות את הכנות שלו ככותב. ועכשיו, הכנות הזו עולה שלב. זה קורה עם L'enfer (שפירושו "גיהנום"), הסינגל השני מתוך אלבומו השלישי של סטרומאה, שעתיד לצאת בהמשך השנה. השיר, אותו חשף סטרומאה בהופעה טלוויזיונית מדוברת ומיוחדת בתחילת השבוע, הוא פצצת רגש ופגיעות במשקל מאה טון. במילותיו, חושף היוצר את הדיכאון שהוא מתמודד איתו ואף מתוודה בפזמון על הפעמים הרבות ששקל להתאבד. כשהחשיפה האמיצה הזו פוגשת את הצלילים האלקטרוניים שמטפסים לגובה ומעקצצים בפזמון, כמו גירוד שלא מניח, וכשהרגש ניבט מהקלוז אפ על פניו של סטרומאה בביצוע הזה, אי אפשר לפקפק באותנטיות, ואי אפשר להישאר אדישים.
The Weeknd - Out Of Time
לאחר שבשנים האחרונות הפך מנסיך אינדי-סול של יודעי דבר לאחד מהכוכבים הגדולים בעולם וכמובן זכה בתואר הנחשק מכל - שיר השנה של כאן 88 ל-2020 עם Blinding Lights, דה וויקנד פתח את השנה עם אלבום חדש. ב-Dawn FM מתארחים בין היתר טיילר דה קרייאטור, ליל ווין ואפילו קווינסי ג'ונס (אנחנו מתאפקים כאן עם השוואות למלך הפופ), והוא אלבום קונספט המדמה תחנת רדיו אליה נשאבים המאזינים, מעין "רדיו בלה בלה" עם טוויסט אם תרצו. השיר Out Of Time, כמו כל האלבום, נשמע כמו העתיד שדמיין פרינס בשנות השמונים, וזה מעולה כמו שזה נשמע.
Wet Leg - Wet Dream
בימים שבהם חמש דקות מול החדשות היו גורמות גם לדלאי לאמה לשקול כדורים נגד דיכאון, זה לא מפתיע שאחד השמות החוזרים בסיכומי השנה היה הצמד הבריטי Wet Leg. למה? כי המוזיקה שלהן היא כמו החבר שיוריד לך סטירה ויגיד: נשמה, תפסיק לקחת את עצמך כל כך ברצינות. ריהן טיזדייל והסטר צ'יימברס נפגשו כשהן היו סטודנטיות למוזיקה בקולג' באי ווייט, חוויה ששתיהן מגדירות כאסון. אז הן פרשו מהתואר והחליטו להקים להקה. השנה הן הוציאו את הסינגלים הראשונים שלהן שעלו מיד על רדאר האינדי הבינלאומי, בזכות אווירה פאנקית כל כך לא מתאמצת שהיא כמעט עצלנית (בקטע טוב), ושנינות סליזית ובו זמנית אידיוטית (שוב, בקטע טוב). בזמן שכולנו רובצים מול פסי האנטיגן וסופרים דקות אחורה, ההומור העצמי והאנרגיה שמתפרצים מהסינגל השני שלהן, Wet Dream הם אכן סוג של חלום רטוב.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
