כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
מיה יוהנה - מה שנשאר בי
בניגוד לאומות ותיקות יותר, נדמה שלישראל אין מורשת מוזיקלית מובחנת בעלת שורשים עמוקים ועתיקים שאינם קשורים בדת. כך, נראה שאפילו עד היום קצת קשה לנו לעמוד על ההגדרה של המושג "מוזיקה ישראלית" מבחינת הסאונד שמאפיין אותה או המהלכים ההרמוניים שלה. לכן, אולי הדרך הנכונה היא בכלל להגדיר את התחושה שמוזיקה ישראלית מעוררת בנו - כזו של יום שישי בצהריים או של שבת בבוקר, כזו שנשמעת כמו המון דברים אחרים אבל מצליחה להחזיק בזהות מגובשת ומקומית שקצת קשה לבטא במילים. מיה יוהנה יוצרת בדיוק מוזיקה ותחושות כאלו. "מה שנשאר בי", שיר הנושא מתוך האי.פי החדש שלה, מתקיים בזמן ובמרחב משלו. הוא נשמע כמו קלאסיקת בוסה נובה נשכחת שפוגשת שירי ארץ ישראל ולהקות צבאיות שנכתבו במדבר אך יותר מהכל, "מה שנשאר בי" הוא תחושה. תחושת מנוחה ורגיעה, של שקיעת השמש או קריאת העיתון בשבת בבוקר, תחושה של יציאה מסערה, תחושה של מוזיקה ישראלית משובחת.
אביב גדג' - אמון
חפשו באולפני החדשות, חפשו בנאומים של פוליטיקאים, חפשו בבית האח הגדול, חפשו בברים בתל אביב ובאשרמים במדבר, חפשו בשיעורי יוגה ובמשרדי היי-טק מפונפנים, חפשו בכל מקום אך לא תמצאו אמת כמו שקיימת בשירים החדשים של אביב גדג'. "דבר חזק כשאתה מדבר אמת", פסק בעבר באחד משיריו סולן אלג'יר ואחד הקולות המיוחדים ברוק הישראלי, ונותר נאמן לדבריו. גם כשהוא פוער את פיו בשירה עדינה, משחרר את המילים כהברות נרפות ומתעופפות, לא ניתן לפספס את הכוונה מאחורי כל אחת מהן. חיצים קטנים ללב. המוזיקה של גדג' תמיד נשמעה כמו פיסת אור דקה ועקשנית בתוך אפלה גדולה, זווית של שמש מדברית או פנס במה שמבליח מתוך ריק גדול, מבאר בכך את כמות החושך שסביבו, ומבקש לגדול בתוכו. גם "אמון", הסינגל החדש, הוא שיר כזה. זהו השיר השלישי שגדג' מוציא בדרך לאלבומו הרביעי, שיקרא "עולם מופלא איפה אתה". במילותיו מתאר גדג' תחושת בגידה צורבת, מעילה באמון. האם זו בגידה מחבר, מאלוהים, או אולי בגידה שלו בעצמו? האמת היא שזה לא כל כך משנה. כשהשירה של גדג' פוגשת את הנגינה של יהוא ירון, רון בונקר, אביב ברק, מאיה בלזיצמן ואיתי שטרית - אנחנו מתמלאים באמון משלנו. אמון ברוק ישראלי חסר פשרות ואמון בכוח של המוזיקה להגדיל עוד את האור על פני החושך.
The Rolling Stones - Angry
לפני שלוש שנים, בשיא ימי הקורונה, הרולינג סטונס הוציאו לראשונה מזה 15 שנה סינגל מקורי חדש בשם Living in a Ghost Town ויצרו ציפייה גדולה לאלבום חדש. וזה לא שלא הייתה ציפייה עוד קודם לכן, כן? כבר כמעט עשור שהסטונס מתגרים בנו עם סיפורים ואמירות על אלבום חדש ואנחנו מתפתים להאמין בכל פעם מחדש. האמת, שכנראה שהם באמת שהם רצו להוציא אחד כבר מזמן. עוד באמצע העשור הקודם הם נכנסו לאולפן כדי להקליט, התחממו עם כמה גרסאות כיסוי לשירי בלוז ואז התלהבו מהרעיון להוציא אלבום גרסאות כיסוי (Blue & Lonesome, 2016), כמו בתחילת דרכם ולכן שוב דחו את האלבום החדש. אחר כך הגיעה הקורונה שהשביתה את העולם ואיך שהתחלנו כולנו להתאושש מזה, ענק התופים וממייסדי הלהקה, צ'ארלי ווטס, הלך לעולמו והותיר את ג'אגר, ריצ'ארדס ורוני ווד כשלישייה בלבד מההרכב המקורי של הסטונס. יחד, אחרי שאספו את השברים, הם הבינו שאין עוד זמן לבזבז והחליטו להעמיד לעצמם הפעם דד ליין רשמי. למרבה השמחה הם עמדו בו והגיעו לחג המולד של השנה שעברה עם 22 שירים חדשים, כאשר שניים מהם הוקלטו כבר ב-2019 יחד עם צ'ארלי ווטס ואחד מהשניים (Live by the Sword), כולל הופעת אורח של הבסיסט ביל ויימן,שהיה חבר בלהקה מתחילת הדרך ופרש בשנות ה-90. כעת, 18 שנים לאחר האלבום המקורי הקודם, הסטונס עתידים להוציא לאור 11 מאותם השירים, לצד גרסת כיסוי אחת למאדי ווטרס (שעל שם אחד משיריו קרויה הלהקה), באלבום שייקרא Hackney Diamonds וייצא באוקטובר. בהתאם לאווירה הנוסטלגית, החזרה לעיר מולדתם שבכותרת האלבום והאיחוד של חברים מהעבר, רשימת האורחים המפוארת של האלבום כוללת גם שמות ענקיים שהסתובבו עם ולצד הסטונס לאורך הדרך. ביניהם, ניתן למצוא את אלטון ג'ון, פול מקרטני, סטיבי וונדר ואפילו ליידי גאגא. חבורה אקלקטית ומנוסה שמבטיחה שיש המון למה לצפות. בינתיים, נוכל להתחמם עם Angry, ההצצה הראשונה לאלבום, שנשמעת בדיוק כמו שהיינו מצפים מהרולינג סטונס, גם בעשור התשיעי לחייהם. פצצת רוק נוצצת ומלאת תשוקה שמזכירה לנו מדוע הסטונס ממשיכים להיות כה אפקטיביים ומרתקים כבר 60 שנה. הם אף פעם לא ניסו להתאים את עצמם לרוח התקופה, הם תמיד היו פשוט הם. בקליפ של השיר אגב, משתתפת השחקנית סידני סוויני, כוכבת אופוריה והלוטוס הלבן.
Zach Bryan - I Remember Everything (feat. Kacey Musgraves)
בין אם אתם חובבי מצעדים ובין אם לא, שווה לשים לב למגמה מעניינת מאוד שמתסתמנת במצעד הבילבורד האמריקאי בשנה האחרונה, במסגרתה לא פחות מארבעה שירי קאנטרי הגיעו למקומות הראשונים - מספר שיא מאז שנת 1975. הנתון הזה מפתיע במיוחד למול השליטה של ההיפ-הופ במצעדים בשנים האחרונות ולאור העובדה שהבילבורד הוא מצעד שמתבסס בעיקר על מכירות ונתוני האזנות ברדיו. מרביתם של שירים אלו שייכים לאמנים שמבקשים לחזור לקאנטרי המוכר והאהוב של פעם ויוצרים שירים עם טקסטים שמדברים על ופונים אל אנשי הצאוורון הכחול, קהל מסורתי שעדיין מאזין לרדיו במדינות רבות בארה"ב. זאק בריאן, אחד מכוכבי הקאנטרי המדוברים של השנה האחרונה, המריא בהצלחתו גם מעבר לאוקיינוס האטלנטי ומצא את הדרך ללב של קהלים חדשים. עבורו, ההצלחה הגלובלית הגיעה בעיקר בזכות הרשתות החברתית ותורגמה גם לשירותי הסטרימינג, כשמאות אלפי משתמשים בחרו לשלב בסרטוני הטיקטוק שלהם את השיר Something in the orange ולהאזין לו בפלטפורמות השונות. אחרי שנה מלאת שיתופי פעולה (The Lumineers, מגי רוג'רס) וביסוס של קהל מעריצים אדוק, בריאן הוציא בסוף החודש שעבר את אלבומו הרביעי והשני בחברת תקליטים גדולה, הנושא את שמו. הסינגל השלישי מתוכו, I Remember Everything, הוא שיתוף פעולה עם כוכבת קאנטרי פופ מוערכת לא פחות בשם קייסי מוסגרייבס, שלאחרונה רשם הישג מרשים לשניהם כשיר הראשון של כל אחד מהם שמגיע למעמד של מקום הראשון בבילבורד, ועוד בכניסה ישירה אל הפסגה. אז מה הוא סוד ההצלחה? אולי זוהי הפשטות שבו, המנגינה והעיבוד ששמים במרכז את הגיטרה האקוסטית של בריאן ואת השירה של מוסגרייבס ככלי הנגינה העיקריים. אולי זהו הטקסט, שעוסק במערכת יחסים שנגמרה ובזכרונות שנותרו ממנה, כמו גם הפרידה עצמה והכאב שבא אחריה, סיפור אוניברסלי שכל אחד יכול למצוא את עצמו בתוכו. על על פנים, זו אמריקה הנוסטלגית, הקולנועית והמרגשת במיטבה.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
