בחירות העורכים - כאן 88 | 6.2.2024

בחירות העורכים - כאן 88 | 6.2.2024
שיר פרום
שיר פרום צילום: יהב טרודלר

כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.

ג׳ימבו ג׳יי, אורית טשומה, אברהם לגסה - במקום בו אני גר

מבין שלל המילים הטובות שנזרקו (ובצדק) על האלבום החדש והרביעי של ג'ימבו ג'יי, המילה "נבואי" חזרה פעמים רבות. די בהאזנה אחת בשביל להבין מדוע. את האלבום "אה וואו", כתב ג'ימבו מביתו שבקיבוץ אור הנר שבעוטף עזה עוד לפני השביעי באוקטובר, אך המלחמה התמידית שמעבר לפינה מטפטפת ומחלחלת בין מילותיו עד שנדמה שהן נכתבו ממש לאחרונה. מסתבר שזו לא נבואה, אלא מבט ישיר ומפוקח למציאות מתמשכת. מציאות שבה כלבים מורגלים בריצה חסרת יעד בהישמע אזעקות ואבות לומדים לשחק את רוברטו בניני ב-"החיים יפים" עבור ילדיהם המבוהלים. המציאות של האזור המכונה בפני תושביו כ-95% גן עדן ו-5% גיהנום. את התמונה הזו מתאר ג'ימבו ג'יי בשנינות ובעושר של משורר, בהומור מריר של סאטיריקן ובתשומת לב לדקויות של דוקומנטריסט. אה כן, וגם בחרוזים של ראפר. היכולת שלו לאתר רגעים קולנועיים ביומיום, לזהות את הפיוטיות של שלט "צבע טרי" ומיגוניות עם ציורי פרחים, היא שמקנה לטקסטים שלו מימד כה עוצמתי ופוקח עיניים. כך למשל, בשיר "המקום בו אני גר" כשהוא מתאר את המעבר של קופסאות הסיגריות לצבע אפור אחיד בשביל לדמות את הדהייה של הכחול-לבן הלאומי שלנו. בשורה המתוחכמת הזו, משיג ג'ימבו כמה מטרות במקביל: הוא משרטט חידה ומזמין אותנו לפרש ולהבין את כוונתו, הוא מכה לכולנו בבטן הרכה כשהאסימון נופל ואז גם משאיר אותנו עם הצעה - להסתכל על המציאות סביבנו כאוצר של דימויים. אלא שהפעם, באלבום החדש, בשל הקרבה הפיזית והרגשית שלו למסופר, נדמה שג'ימבו בעצמו נע מן הפוזיציה המתעדת שבה הוא החזיק עד כה בכתיבתו אל תפקיד פעיל ומשתתף יותר; הוא מתבונן באחרים וגם בעצמו, משתהה מול הזולת וחוזר כדי לספר על דילמות שבנבכי נפשו. לעזוב או להישאר, למשל ב-"המקום בו אני גר". בשיר הזה, התנועה הזו פנימה והחוצה קיימת בתפארתה גם בזכות הקולות הנוספים הנמצאים בו, אלו של אברהם לגסה ואורית טשומה, שניים מהראפרים והיוצרים המסקרנים בסביבה בשנים האחרונות. כשמגיע תורם, מספרים טשומה ולגסה, בנפרד, על המקום שבו הם גרים, על זכרונות הילדות והאופן שבו הם עיצבו את מי שהם היום. הבחירה הזו, להתרחק מהטראומה הקונקרטית של החיים בעוטף עזה ולהעניק את המיקרופון לנרטיבים נוספים, מרחיבה את יריעתו של השיר ומקנה לו משקל רגשי עשיר יותר. כזה שנובע מן המקום שבו כולנו גרים ומהסיפורים המוכרים, המצחיקים והכואבים שיש בו

 

שיר פרום - I'm a Lover

הזמרת-יוצרת שיר פרום בילתה חלק גדול מחייה בחיפוש אחר הזהות והקול שלה. המסע הארוך החל אי שם בכיתה א', כשכתבה את השיר הראשון שלה ומאז היא חוקרת את קולה במקביל לשמיעת מוזיקה מגוונת שמשפיעה עליה - מהיילי וויליאמס, דרך סופיאן סטיבנס ועד לאונרד כהן. מתישהו בתחילת העשור הנוכחי, זה שנפתח במגפה מטלטלת, מצאה פרום את הסאונד הבלעדי שלה ומאז היא לא מפסיקה ליצור מוזיקה שמרגישה קשוחה אך רגישה, עם קול קטיפה שמשתנה בהתאם לשירים ואפילו בתוכם, במה שהיא מגדירה כ- "אינדי אלגנטי". הטון הזה, המגובש והבוגר, מעטר את אלבום בכורה של פרום, העונה לשם Party Pooper ויצא במרץ 2023 תחת הלייבל Raw Tapes. עם הוצאת שירה החדש, I'm A Lover, שיתפה פרום כי הוא התגובה האישית שלה לכאב הפנימי שבא אחרי אירועי 7 באוקטובר וההשלכות שגררו אחריהם. בסמוך לנקודת הזמן ההיא, פרום לא שמעה מוזיקה אך לא הפסיקה לזמזם שוב ושוב את Lover Lover Lover של לאונרד כהן, שנכתב לפני כ-50 שנה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. "חשבתי כמה אציל כהן כשהוא הופך כאב גדולה לאהבה, ואיחלתי לעצמי להיות אדם של אהבה למרות הצער ולמצוא דרכים להפיץ את ההכרה בכאב ההדדי של כל צדדי המלחמה", היא שיתפה וכתבה לעוקביה שהדרך הכי טובה ומה שהיא יודעת לעשות זה פשוט לכתוב שיר שיגבש את כל תחושותיה ו"לחבק באמצעותו את כל מי שרוצה או צריך, גם את מי שדעותיו לא עולות בקנה אחד עם שלי". I'm A Lover הוא מעין תזכורת אקוסטית ומינימליסטית לכך שעל אף הנגישות לשנאה בימים האלה, האהבה עשויה לשאת אותנו למקומות חדשים ובתוכה הרבה חמלה ותקווה לימים טובים יותר.

 

BADBADNOTGOOD Feat. Reggie - Take What's Given

מוזיקה מוקלטת היא אחד מהשכלולים הגדולים של 100 השנים האחרונות, שלעיתים נלקחים כמובנים מאליהם. היכולת להאזין לשיר שוב ושוב בכל רגע שנרצה היא לא פחות מפורצת דרך ומהפכנית. החיסרון היחיד בטכנולוגיה הזו היא היעדר הניצוץ, אותו חלקיק אלוהי שאנחנו חווים בהופעות חיות ולעיתים קרובות הולך לאיבוד בתהליך ההקלטה. למרות זאת, יש שירים ויצירות שאפילו בהקלטה מצליחים להעביר את אותה אנרגיה טהורה ומייצרים חוויה תיעודית שניתן להרגיש את החדר דרכה. חברי ההרכב הקנדי BADBADNOTGOOD פגשו את המוזיקאי האמריקאי רג'י בפסטיבל קואצ'לה ב-2022. לאחר שבילו זמן מה ביחד הם החלו לאלתר קטע מוזיקלי כשכל אחד תורם את חלקו באופן ספונטני. התוצאה היא Take What's Given, קטע פיל גוד לא אופייני להרכב הנאו-ג'אז, כזה שלא מאבד לרגע את אותה אנרגיה מתפרצת. מדובר בשתי דקות של כיף טהור וראשוני שמצליח לעבור אל המאזין דרך ההקלטה, כאילו הוא נמצא עם המוזיקאים בחדר ברגע ההשראה. אפשר למצוא השפעות סיקסטיזיות של הביטלס, קצת רגאיי והמון גרוב. בימים כאלה Take What's Given, הוא בדיוק מה שצריך- לקחת את מה שיש, להתמקד בטוב ולקוות לטוב ביותר.

 

Billy Joel - Turn the Light Back On

אחת האניגמות של המוזיקה האמריקאית בשני העשורים האחרונים הייתה למה בילי ג'ואל לא מוציא יותר מוזיקת פופ מקורית? זה איפשהו באזורים של למה אריק איינשטיין לא הופיע כל השנים ההן. ג'ואל, שהוציא מאז 1994 רק אלבום אחד עם יצירות קלאסיות בלבד, סיפר בראיונות שהכל נבע מהכישלון היחסי של האלבום River of Dreams מ-1993. אבל ייתכן שיש סיבות אחרות והפרישה הייתה מתוכננת שכן האלבום ההוא נחתם במילים:
And these are the last words I have to say
It’s always hard to say goodbye
But now it’s time to put this book away

בכל אופן, על פי ההסבר הרשמי ג'ואל ציפה שהקהל והתקשורת יחבקו יותר, אבל האופנות התחלפו ואחד היוצרים הגדולים של שנות השבעים והשמונים נדחק לשוליים. זה לא סיפור "מקורי" במיוחד, זה קרה להרבה אמנים אבל מעטים כמו ג'ואל בחרו פשוט להפסיק ליצור. וזה לא שג'ואל בחר להיעלם כמו ביל ווית'רס שחדל גם ליצור וגם להופיע עד מותו ב-2020, להפך הוא היה ועודנו חיית במה. את שמו של היכל מדיסון סקוור גארדן, אפשר כבר לשנות ל-"היכל ג'ואל" מרוב שהוא סימן שם טריטוריה והפך לאמן שמילא אותו והופיע בו הכי הרבה פעמים בהיסטוריה. מאז 2007, ג'ואל לא הוציא שיר פופ רשמי ומקורי וכעת, רגע לפני גיל 75, הוא אוזר אומץ וחוזר עם שיר פופ רוק חדש בשם Turn the Light Back On. בדומה למילות הפרידה ההן בסוף האלבום, River of Dreams, ג'ואל מכיר בתחילת השיר החדש בעובדות ומתייחס לשתיקה הארוכה:
I’m late
But I’m here right now
Though I used to be romantic
I forgot somehow
Time can make you blind
But I see you now
As we’re lying in the darkness
Did I wait too long
To turn the lights back on

זה עדיין אותו ג'ואל המוכר והאהוב למרות האיחור האופנתי, החותמת המוזיקלית המוכרת שלו עדיין שם ועדיין עובדת, עכשיו רק נותר לקוות שלא יעברו עם שני עשורים עד לשיר הבא.

 

פרוטוקול בחירות העורכים

לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)

הפופולריים