כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
Pa'am, תמר אפק ויובל בנאי - נגעה בשמיים
כשמשינה הוציאו את "נגעה בשמים" באלבום "שיא הרגש" ב-1993 הוא הפך לאחד מההמנונים של הלהקה ושל הרוק הישראלי בכלל. אם מצאתם את עצמכם מסביב למדורה ומישהו שלף גיטרה - סיכוי טוב ששרתם את "נגעה בשמיים". יותר משלושים שנה אחרי, נדמה שמתחיל להיחשף לא רק הצד ההמנוני של משינה, שתמיד היה שם, אלא גם הצד האפלולי. זה התחיל עם הקאבר שקיבלנו מוקדם יותר השנה ל-"בדרך אל הים", שנשמע כמו מפגש בין יובל בנאי ומאזי סטאר וממשיך עכשיו, עם גרסה חדשה ולא פחות מסקרנת ל-"נגעה בשמים". גם הפעם, נשמע שהחושך שתמיד היה שם יוצא החוצה במלוא תפארתו. וזה קורה כשאל יובל בנאי מצטרפים תמר אפק ושני שליש מהטריו "טטרן" - דקל תמוז ודן מאיו. תחת ההפקה של רונן רוט ועודד דיסטלמן, הם הצליחו לחלץ את השיר מפריטת הגיטרה המפורסמת שלו ולקחת אותו למקום אחר - כזה שיש בו יותר אוויר. כזה שנוגע בשמיים.
Shakked - Water My Garden
פחות משבועיים לתוך המלחמה, כשעוד היינו בשלב הראשוני של איסוף החלקיקים השונים שלנו לתמונה כלשהי על מה שקורה סביבנו, שירים שונים ונפלאים יצאו להם לעולם וחמקו לגמרי מתחת לרדאר שלנו. אחד מהשירים האלה הוא Water my Garden של Shakked (שקד לדרמן) שבתקופה האחרונה מגיע ליותר ויותר אוזניים, וגם לשלנו. Shakked - זמרת, כותבת, מלחינה וסקסופוניסטית, היא קול חדש בסביבה עם EP אחד מאחוריה ושני שכבר בדרך (שני חלקיו של אלבום שהפיק עודד דיסטלמן), והיא גם עובדת עם הרבה מוזיקאים. השמות האלה שמגיעים בעיקר מעולם הג'אז - שי מאסטרו, רוני עברין, גדי שטרן, יהוא ירון, בנו הנדלר ואמיר ברסלר, גם מנגנים כולם באלבום שלה. כששקד יצאה עם שיר אחר מתוך ה-EP הראשון שלה, שיר שנכתב על אמא שלה, היא שיתפה את הסיפור המטלטל על היום שבו איבדה את אמה בגיל 12 כשטבעה בשחייה משותפת בנהר. מים והצליל שלהם זה דבר שהתקשתה איתו מאז, והאלבום הזה, שכולו דימויים וצלילים של מים, הוא דרכה להתמודד עם זה. בשיר Water my Garden, הסינגל הראשון מתוך ה-EP השני שלה, יש הרבה מעבר להתמודדות עם מים. המילים והמוזיקה מייצרות יחד רגע הרמוני של הקשבה למוזיקה שהטבע מנגן; רגע שמצטייר דרך בחירות שונות בלחן ובהפקה שהמוטיב של כולן הוא מים וטבע. המלודיה היא כמעט מנטרה שכולה בסולם פנטטוני - סולם פשוט שנעשה בו שימוש אינטואיטיבי בכל כך הרבה תרבויות ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה, והרבה רואים אותו כעדות מוזיקלית לקשר בין האדם לטבע. את המלודיה עוטפות הרמוניות ניו סול מינימליסטיות ונקיות שמתפתחות לגרוב R&B פאנק בסאונד שמזכיר קולות בולטים ומתהווים כמו (((O))), שארלוט דוס סאנטוס ו- Pip Millet. כל אלה יחד בונים רגע של שיח קרוב של האדם עם הטבע, אבל גם פשוט שיר מדבק ונהדר.
A.S.O - Love In The Darkness
הקורונה (זוכרים?) הכריחה אותנו, בין היתר, לסגל לעצמנו הרגלים חדשים ואפילו לגלות דברים חדשים על עצמנו. חלקנו גילו את הטבע, אימצו תחביבים חדשים או שמו לב לאנשים שסביבם. גם מוזיקאים נאלצו להתאים את עצמם ולמצוא דרכים חדשות לבטא את עצמם ולהתפרנס. אחת מהסצנות המוזיקליות שהקורונה הכתה בהם באופן העמוק ביותר היא סצנת הדאנס. מה מפיקים, יוצרים ודי ג'יים שמתמקדים במוזיקת מועדונים אמורים לעשות כשאין מועדונים? בשאלה הזו בדיוק נתקלו לואי דיי (טורנדו וואלאס) ואליה סרור-אוניל, שני אוסטרלים בברלין שמקדישים את חייהם למוזיקה אלקטרונית ומצאו את עצמם אובדי עצות בתחילת 2020. לאחר שהיו חייבים להישאר בבית כמו כולם, השניים פנו אל המוזיקה של שנות נעוריהם, כזו שהם האזינו לה פעם בבית, עם עצמם כשהיו צעירים מדי בשביל לצאת למסיבות. כל זה הוביל אותם ליצירת אלבום שהוא כולו מחווה למוזיקה שעיצבה אותם. אם זה שוגייז, ניו ווייב או טריפ הופ, באלבום הבכורה של A.S.O אפשר למצוא בעיקר אהבה גדולה למוזיקה, ואולי אפילו געגוע לזמנים שלא יחזרו. הקטע המוביל תוכו הוא Love In The Darkness המעושן שנשמע כאילו כל שנות ה-90 באנגליה חוברו להן יחדיו לכדי פנינה ייחודית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשנת 2024 ולא בבריסטול של 1994.
Marcus King - Mood Swings
מרכוס קינג נכנס לחיינו בסוף העשור הקודם כהוכחה שהבלוז רוק עוד כאן והגיטרה לא מתה, יש עוד אנשים צעירים שמעוניינים לקרוע מיתרים במקום להקיש על מקלדות. הנער בגר והסתבר שהוא לא רק בחר בז'אנר הנכחד אלא גם באורח החיים שלו. קינג שהיה רק בן 19 כשיצא האלבום הראשון של The Marcus King Band הגיע השנה לגיל 27, שזה זמן טוב לעצור ולטפל בעצמך. האלבום החדש של קינג, ללא הלהקה נוצר בתקופה בה הוא נאבק בשדים שלו והתנקה מהתמכרויות. אבל לא זה לא השינויי היחיד בחייו של קינג. עם ההתבגרות גם המוזיקה משתנה או שאולי זה שיתוף הפעולה עם המפיק האגדי ריק רובין? הגיטרה זזה הצידה לטובת הפקה מעט יותר מודרנית (תהליך שהתחיל כבר באלבום הקודם בהפקה של דן אורבך) ובעיקר לטובות קולו של קינג שהיה ועודנו מעלה לא פחות גדולה מיכולות הנגינה המופלאות שלו. הזרקור הזה על הטקסטים והשירה של קינג חושף נדבך נוסף של האמן, מעין נשמה עתיקה בגוף צעיר. אולי ריק רובין עוד לא עיבד את ידי הקסם שלו ולפנינו אלבום מוצלח נוסף, ב-5 באפריל נגלה, בינתיים יש לנו את שיר הנושא המבטיח מתוכו.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
