כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
עלמה גוב - זה הסוף
אחרי שסומנה ע"י לא מעט מבקרי מוזיקה ומובילי דעה כאחת מהקולות הבולטים של התקופה, השנה האחרונה סימנה באופן מוחלט את הפריצה של עלמה גוב. בעבודה חרוצה ומתמידה ובכישרון רב, גוב, בת ה-22 בלבד, הצליחה לבנות לעצמה קהל מעריצים נאמן ולסחוף את המאזינים ברדיו ואפילו את הגולשים הצעירים בטיקטוק. אלו, התלהבו מהכתיבה החדה והרגישה שלה ונשבו גם ברפרנסים המוזיקלים של שירים כמו "מה לעשות עם הזאב", אחד הבולטים מאלבומה השני "איך האהבה הזאת חומקת מבין האצבעות", לבלדות אינדי של אמצע שנות ה-2000. כעת, כשהיא כבר עם שני אלבומים מאחוריה, גוב עושה את דרכה לאלבום שלישי שיראה אור בחודש הבא. כבר מההאזנה הראשונה ל-"זה הסוף", הסינגל הראשון מתוכו, אפשר לשמוע את ההתפתחות וההתבגרות האמנותית המרשימה שלה. אם לשפוט לפי השיר, שמהדהד בסגנונו לסינגר-סונגרייטריות רגישות כמו פיונה אפל או טורי איימוס, מסתמן שאלבומה החדש של גוב יצביע גם על צלילה עמוקה יותר במימד הכנות והפתיחות שבכתיבתה. איכויות שהופכות אותה לאמנית המצליחה לדבר לקהל רחב בגילאיו ובהעדפותיו המוזיקליות. "זהו שיר על הרגעים האלו שלפעמים אנחנו מעדיפים להתעלם מהאמת הכואבת רק כדי להמשיך במשהו שהוא כביכול טוב, להסתכל בעיניים ולא לרצות לראות שאין שום עתיד", סיפרה גוב על "זה הסוף", שמוכיח דווקא בעצמו את הדבר ההפוך - שלעלמה גוב יש בהחלט עתיד כיוצרת נהדרת במחוזותינו.
Full Trunk - אין לזה לאן
כששומעים את השיר "אין לזה לאן" מתוך האלבום החדש של פול טראנק "שובר במות", קשה להאמין שהוא נכתב כבר לפני כמעט שנתיים. בכלל, זו תופעה שקורית לנו מאז פרוץ המלחמה - יצירות מקבלות פתאום משמעות חדשה ומצמררת ביחס למציאות. "זה שיר שמתעסק במודע בחוויות, מחשבות ושאלות על פוסט לחימה", אמר עליו הסולן גל ניסמן. הוא קיווה להוריד את הנושאים האלה מהלב, ולפנות מקום בנפש לנושאים אחרים, אלא שמאז קרה כל כך הרבה. רק בתחילת החודש איבד ניסמן את חברו הקרוב ארנון זמורה ז"ל במבצע החילוץ שנקרא על שמו, והשורה מתוך השיר "הזלתי דמעה כשאבא שלו אמר קדיש" נהיית מצמררת וכואבת עוד יותר. "כל כך הרבה מאיתנו עברו, עוברים ויעברו דברים שהנפש קטנה מלהכיל ולעכל בזמן אמת, אם בכלל אי פעם", כתב ניסמן, "אני מקווה שהשיר ימצא את דרכו אל כל מי שנותר עם הרבה שאלות, השלכות ותחושה שהוא לא מה שהוא היה לפני השבעה באוקטובר". זהו שיר שמציף כאב עצום, קולקטיבי ואישי, ובו בזמן פותח חלון אל עבר ריפוי וביטוי שלו. מאפשר לעצור רגע את הריצה, כדי לתת מקום למה שלא מרפה.
Johnny Cash ft. Dan Auerbach - Spotlight
בשנת 1993, שניה לפני שהוא חבר לריק רובין והוציא סדרת אלבומי מופת שהחיו את הקריירה שלו ופתחו לו דלתות לקהלים חדשים וצעירים, ג'וני קאש ישב לבדו באולפן בנאשוויל טנסי והקליט דמואים שלא הושלמו או ראו אור. כעת, 31 שנים אחרי, ג'ון קרטר קאש מגייס את חברי העבר של אבא שלו (מוזיקאים כמו מרטי סטיוארט ודייב ראו שליוו את קאש בשנות ה-90) כדי לסיים את העבודה. בעזרת מפיק הקאנטרי דייוויד ר. פרגוסון (ג'ון פריין, סטרג'יל סימפסון ועוד), קאש ג'וניור מפיק לאביו המנוח אלבום "חדש" אבל לא מנסה להתאים אותו לרוח התקופה אלא שומר נאמנות למקור. עבור הסינגל Spotlight השניים גייסו את דן אורבך מהבלאק קיז שילווה את קאש בגיטרה. אורבך הנרגש ניגש למשימה בכבוד אך גם העלה באוב דרך הגיטרה שלו אגדת קאנטרי רוק אחרת, ג'יי ג'יי קייל. התוצאה היא התשובה לשאלה שאיש לא שאל אבל שלא ידענו שצריך לשאול - מה היה קורה עם ג'וני קאש וג'יי ג'יי קייל היו מקליטים ביחד שיר.
Fontaines D.C - Starburster
מי שמחפש תזכורת לכך שהחרדה היומיומית שאנו חווים בתקופה הזו אינה המצאה ישראלית ייחודית, יוכל למצוא אותה בשיר החדש של Fontaines D.C, מההרכבים המעניינים והמשובחים של השנים האחרונות ברוק העולמי. את Starburster כתב גריאן צ'אטן, סולן ומנהיג הלהקה מדבלין, בעקבות התקף חרדה שחווה בתחנת טיוב לונדונית עמוסה. את הבושה, הפאניקה, ההתנשמויות ורצף המחשבות הכאוטי שהוא חש, הוא תרגם לשיר פועם, מלחיץ ושואב, כזה שמפגיש בין אנרגיה זועמת ואינטנסיבית לרגעי כינורות גואלים ושמימיים. אם לשפוט לפיו, נראה שהאלבום המתקרב של Fontaines D.C יהווה צעד נוסף בהתפתחות המוזיקלית שלהם כלהקה. במעין קפסולה מודרנית מהירה של עשור וחצי נהדרים ברוק הבריטי של שנות ה-70 וה-80, מציגים פונטיינז ב-5 שנים האחרונות התקדמות מואצת ומסקרנת בהשפעות ובסאונד שלהם - מהפאנק הרזה של אלבום הבכורה ב-2019, דרך האפלה האייטיזית של skinty fia השלישי ועד למה שנשמע כמו השפעות של טכנו והיפ-הופ ורמיזות לקיץ האהבה של 89' בשיר החדש. הנוסחה הכל כך בריטית הזו, המסנתזת בין גישה רוקיסטית לתרבות המועדונים, עוברת בקו עקלקל ורוטט בין הרכבים כמו פריימל סקרים, פרודיג'י, סליפורד מודס ועד לפונטיינז די.סי בצורתם העדכנית. גם אצלהם, האסתטיקה נשענת בין היתר על סולן ששירתו חרדה ושואגת במבטא כבד ובלי נסיון לערוב לאוזניים עדינות. Starburster נשמע כמו שיר שיכל בכיף להיכנס לפסקול של 'טריינספוטינג'. לפרקים במהלכו נדמה ממש שצ'אטן עומד לצעוק: "לאגר לאגר! מגה מגה וויט ת'ינג!" כמו ב-Born Slippy הזכור מהסרט ההוא. אבל Fontaines D.C לא מובילים אותנו לעבר הקטרזיס של המסיבה, לפחות בינתיים. הם גועשים לעבר זעם רוקיסטי בשורה החוזרת 4 פעמים במהלך השיר ובסופו ומסיימים בהשתנקות אחרונה של חרדה. אחריה, גם אנחנו צריכים מנוחה. האלבום הרביעי שלהם, Romance, והראשון בלייבל היוקרתי XL, עתיד לצאת באוגוסט הקרוב במלואו. בדיוק בזמן להיות הפסקול המושלם לאכזבה הצפויה של נבחרת אנגליה ביורו.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
