כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
עמרי סמדר וברי סחרוף - Circumstance
כמה ימים לתוך המלחמה, עמרי סמדר מצא את עצמו לבד בביתו לצד הפסנתר. מי שרגיל להרקיד המונים כאחד הדיג'ייז המובילים בארץ ולברוא גרסאות רחבה חדשות לקלאסיקות עבריות - גילה ברגע הזה תפקיד חדש; כתיבת שירים. כשהאצבעות מובילות את התווים בעצמן והדף מתמלא מילים במהרה, נולד השיר Circumstance שאוסף לתוכו את בליל הרגשות המתעתע של אותם ימים. "היה לי ויז'ן מאוד ברור מי צריך לשיר את הטקסט הזה" מספר סמדר, שבחר לשלוח את ההקלטה הראשונית שלו לאחד, ברי סחרוף, שאהב והגיע די מהר להקליט. זה לא החיבור הראשון בין השניים, לאחר שסמדר חידש בעבר קטעים של סחרוף באלבומי הקולאז' שלו, אך זו הפעם הראשונה בה הם משחררים שיר חדש עליו עבדו יחד באולפן. Circumstance נפתח בנגינת פסנתר רכה ונרטיבית, הנעטפת אט אט בעוד שכבות אינסטרומנטליות עשירות. הנה מופיעה הגיטרה של ברי, הנה מצטרף ביט מאופק, הנה סינתים אייטיזיים אפלוליים והנה סימפול שירה מלא נשמה. מעל כל אלו, מנצח הקול הבוטח, המנחם והכה מזוהה של ברי, ששר כאן באנגלית לראשונה מאז ימי Foreign Affair וסוף התקופה עם מינימל קומפקט. ובאמת, יותר מכל, נשמע השיר הזה כבי-סייד אבוד של הלהקה הגדולה ההיא ומזכיר נשכחות מרגעיו היפים והבינלאומיים ביותר של האלטרנטיב הישראלי. מכאן ומשם, מפעם ומעכשיו.
טונה - השם ירחם
כמעט ארבע שנים עברו מאז האלבום האחרון של טונה. אחרי ההצלחה האדירה של "מזרח פרוע" ששוחרר ב-2021, ואלבום ההופעה שהגיע בעקבותיו, הקהל חיכה בסבלנות למוזיקה חדשה של הראפר שעשה את הדרך ללב המיינסטרים הישראלי בלי להתחנף לאף אחד בתהליך. הרבה השתנה בארבע השנים האלה. גם בקריירה של טונה, שביצר שוב את מעמדו כאחד האמנים הגדולים בארץ עם שורה של הופעות ענק, וגם אצל כולנו, בתקופת הדמדומים המשונה של מציאות חיינו. תוך שנתיים הטראומה הכללית, הכאבים האישיים, הטירוף המערכתי, ורגעים של אדישות מפחידה, התערבבו לתוך שגרה מוזרה שבה התערער עוד יותר הגבול הפרוץ גם ככה בין האישי והלאומי. ודווקא ברגע הזה, כמו נווה מדבר באמצע סהרה, טונה חזר. לא רק עם אלבום - אלא עם שני אלבומים מלאים שמפרקים בסבלנות את השנים העמוסות שעברנו פה, גם מבחינה אישית אבל גם כקולקטיב. ההבדל העיקרי בין האלבומים נעוץ בסאונד שונה לגמרי שמפריד ביניהם. בעוד ש-"ראפ מטורף" הוא אלבום שכשמו כן הוא - מקדש את טהרת הביט, הפלואו והפאנצ'ים, "רובים ותלתלים" הוא אלבום יותר מלודי. כזה שבוחן את הכול בראש מעט יותר כבד. אולי השיר שמדגים את זה בצורה הטובה ביותר הוא "השם ירחם", העדין שבשירי האלבום והחשוף שבהם. אפשר לקרוא את "השם ירחם" כסוג של תפילה, גם אם מעט מרדנית באופיה, לרגע של שקט וביטחון. ליכולת למצוא אחד עם השני את המפלט מהטירוף שקורה בחוץ, אבל גם מהבלאגן שקורה בפנים.
Alexandra Savior - The Mothership
בפעם האחרונה שאלכסנדרה סייביור התארחה בבחירות העורכים, היא עוד הייתה בת טיפוחיו של אלכס טרנר, סולן Arctic Monkeys. שמונה שנים עברו מאז, וסייביור עברה מאז דבר או שניים – ובעיקר, היא כבר לא צריכה את החסות של אף אחד. לאלבום החדש שלה היא ניגשה אחרי שהרימה את עצמה מהקרשים, בעקבות מאבק בהפרעה ביפולרית. היא שרדה – ועדיין שורדת – לדבריה, לא מעט בזכות בן זוגה המוזיקלי והרומנטי, המפיק דרו אריקסון, שגם חתום על הפקת האלבום החדש. במסגרת התפקיד שלו כמפיק הוא נאלץ גם להפיק שירים שנכתבו עליו כמו The Mothership, הסינגל החדש של סייביור. השיר הוא אלגוריה לאם קוסמית, ישות נשית אלוהית שמגיעה לאסוף אותה מהעולם הזה. אלא שזו לא פנטזיה על מוות, אלא שיר אהבה – על פרידה אפשרית מהעולם שלא מטרידה אותה כל עוד היא מתרחשת לצדו של האדם האהוב עליה. דרך הדימוי הסוריאליסטי הזה, סייביור כותבת גם על השלמה, על ריפוי, ועל הרגעים שבהם אהבה אמיתית היא מה שמחזיק אותך כשהכל מסביב נחרב.
Royel Otis - Moody
לפני קצת יותר מחמש שנים, נפגשו צמד המוזיקאים האוסטרלים אוטיס פבלוביץ' ורויאל מאדל והחליטו לשלב כוחות כצמד תחת השם המחובר "רויאל אוטיס". מה שפבלוביץ' הגדיר כ-"שיתוף הפעולה שאחריו הוא רדף כל חייו", הפך די מהר לאחד השמות הבולטים שיצאו מאוסטרליה בשנים האחרונות. עם שני קאברים שנכנסו למצעדים המקומיים ואפילו לבילבורד (אחד ל-Murder On The Dancefloor והשני ל-Linger של הקרנבריז), רויאל אוטיס צברו תאוצה בין ריליסים קצרים והגיעו בשיא המומנטום לאלבום הבכורה שהם שיחררו בשנה שעברה וגרף פרסים רבים בטקס פרסי המוזיקה האוסטרליים. מי שינסה לפענח את סוד ההצלחה שלהם, יכול להבין אותו דרך הסינגל החדש Moody: מלודיות פופיות חסרות בושה, עטופות בגיטרות ואווירת אינדי, עם קמצוץ של חוצפת נעורים. ובכל זאת, בימינו אין חוצפות חינם. עם שחרור השיר הוא זכה לביקורת על כך שהוא מייצג שנאת נשים והקטנה שלהן (אולי בזכות שורות כמו: "הבחורה שלי היא כלבה כשהיא מצוברחת". מי יודע) והצמד נדרש להתנצל, להגיב לסערה ולומר שהשיר נכתב מנקודת מבט ספציפית שמביאה סיפור אישי ולא מתייחס לנשים באשר הן. יש מי שההסבר הזה מספק אותו, יש מי שלא, אבל דבר אחד בטוח: רויאל אוטיס שייכים לגל של מוזיקאים צעירים שמדברים מהבטן ומצליחים לרגש אנשים. וכשהמוזיקה נשמעת ככה - קצת קשה יותר לכעוס.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
