כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
מאור כהן - אתה תגיד
יש משהו לא הוגן בחלוקת הכישרון בעולם. בעוד שהרבה יוצרים מחפשים כיוון אמנותי משלהם, מאור כהן מחזיק לפחות עשרה כיוונים כאלו בתוכו. ביניהם, נראה כי כהן מלהטט בחופש ובנינוחות, מבקר בכל פעם בצד אחד של אישיותו ומעניק דרור לאזורים יצירתיים שונים בתוכו. בשיר אחד הוא צורח Pאנק, ובאחד אחר הוא קרונר רומנטיקן. בימים מסוימים הוא שנסונר מלא בפאתוס ובאחרים הוא קומיקאי חסר גבולות. בשירו החדש "אתה תגיד", אותו יצר עם עוזי רמירז, מיקי ורשאי, עירא רביב וספי ציזלינג, מפגיש אותנו כהן עם שילוב בין כמה מהדמויות שלו יחדיו. "רציתי משהו שישמע כמו טקס שבטי, או כמו מן ג'אם שיוצא משליטה" הסביר ודייק כהן על השיר, שיכלל באלבומו הבא, העתיד לצאת בקרוב. בחלקיו השונים, מציג כהן חיבור בין רוקנרול איינשטייני של חוף מציצים, גרוב גינסבורגי של שדרות סן ז'רמן ודרמה דיוויד בואית של בר ברלינאי אפל. איכשהו, השבירות בין חלקים אלו, מצליחות ליצור הגיון בתוך הכאוס ולהתלכד לשיר מאור כהני מהנה במיוחד.
רועי ריק - שלום ולא להתראות
קשה כבר לזכור, אבל לפני שבוע הייתה פה תחושה שסוף העולם הגיע. ואז, באותה מהירות חדה שהתחושה הזאת הופיעה - היא גם חלפה, או לפחות דעכה לבינתיים, מפנה את מקומה בחזרה לשגרה המשונה שלנו בתקופה האחרונה. בין גאווה על החוסן לכעס על המציאות, בין עצב עמוק על כל מה שאבד לעוד מערבולת רגשות שקשה להגדיר במילים - בין כל אלו, נמצא השיר החדש של רועי ריק (הקולקטיב, הגל השני), שנקרא "שלום ולא להתראות". כוחו של השיר הוא ביכולת שלו לפסוע בין קשת התחושות הזו, להלך על הקו שבין האישי ללאומי, בין הזעם והרצון להתרחק, לבין תחושה חזקה של שייכות שמקשה באמת לומר "שלום ולא להתראות". בין המנגינה שחותרת קדימה בקצביות נחושה, לבין הקול הגבוה והעדין של ריק, המתקיימים באורגניות זה לצד זה בשיר. זהו שיר אהבה-שנאה קטן וחכם, שמצליח לתפוס את הדיסוננס העצום והמכביד שאנחנו קוראים לו כאן בטעות שגרה.
Drugdealer & Weyes Blood - Real Thing
מייקל קולינז אפילו לא ידע שהוא רוצה לכתוב שירים. הוא לא ניגן בשום כלי, לא קנה אלבומים עד גיל 18, ובבית שלו כמעט ולא שמעו מוזיקה. בסוף התיכון הלך לקולג' לאמנות, אבל לא כי רצה להיות אמן פלסטי אלא כי זה פשוט הרגיש כמו דרך לא לעשות את מה שאומרים לך שחכם וכדאי לעשות. כשהגיע לשם, כל ה"מגניבים" פרשו מהלימודים כדי לנגן בלהקות, אז הוא התחיל גם להוריד כל מיני צלילים במחשב ולחבר אותם יחד. עד היום אם תשאלו אותו - הוא בכלל רוצה לעשות סרטים, ואלבום הוא פשוט דרך מיידית יותר לבטא רעיונות. אולי רק מוזיקאי שלא מנסה כל כך חזק להיות כזה ויוצר שירים כאילו הוא מגיע מהצד של המאזין בלבד, יכול לכתוב שירים כמו שלו שמליוני אנשים מתרגשים מהם. עם כמיהה כל כך כנה לאמת, לאהבה, לחוויה האנושית, וכל זה בלי טיפת מאמץ. היום הוא כבר מגדיר את הרכב הנגנים שמנגנים איתו כקולקטיב, שכולם חלק מכותרת הגג Drugdealer, אבל בתחילת הדרך כשזה היה פרויקט סולו, קולינז פשוט היה מזמין כל הזמן אמנים שהעריץ להקליט איתו בתקווה שיבואו מתוך חוסר ציפיה מוחלט. ככה נוצרו שירים עם מגוון נסיכי האינדי של LA כדוגמת אריאל פינק, טים פרסלי ואחת שהייתה איתו ממש מתחילת הדרך - אחד הקולות הכי מיוחדים של ימינו, המטאורית נטלי מרינג. תחת שם הבמה שלה Weyes Blood, יוצרת מרינג מוזיקה רגישה ועדינה, שהושוותה לא פעם לענקיות כמו ג'וני מיטשל וקרול קינג. על המפגש ביניהם, אמר קולינס בראיון: "תמיד הייתי מעריץ על שלה. כשהתחלתי לכתוב שירים הם היו נוראיים במשך הרבה זמן. היא כותבת שירים מאז שהיא ילדה, אז היא כבר כל כך טובה בזה המון שנים. כשרק פגשתי אותה היא אחד האנשים שגרמו לי לרצות לנסות באמת. רק כשהיה לי משהו טוב ביד הראיתי לה, וכשהיא התחילה לשיר אותו - נולד השיר Suddenly". עברו כמעט 10 שנים מאז אותו שיר, והצמד הקוסמי הזה ממשיך לשתף פעולה לא מעט, עכשיו עם סינגל חדש ורטרואי בשם Real Thing. ומה אפשר לומר - הם באמת הדבר האמיתי. הגישה חסרת המאמץ של דראג דילר עם הקול המלאכי והנקי של וייז בלאד, בתדר שמפיץ חברות, אהבה, פשטות, חיבה לישן, לחדש, לעולם, לבריות כולן. מוזיקה לאנשים שאוהבים מוזיקה בכל עצם בגוף, ולמוזיקאים שלא רוצים לעשות מוזיקה, אלא להיות חלק ממנה.
Wet Leg - davina mccall
סינגל נוסף מהאלבום המצופה Moisturizer שיוצא ממש עוד כמה ימים (11.7) להרכב האינדי רוק Wet Leg, בהובלת החברות ריאן טיזדייל והסטר צ'יימברז מהאי הבריטי Isle of Wight. לא קל להוציא אלבום שני אחרי הצלחה מטאורית של אלבום בכורה. אחרי שלוש שנים, ועם ציפיה בשמיים, מתקבלת תמונה מבטיחה שגם לא מפחדת להשתנות. אחרי הסינגל הבועט catch these fists שכבר השמענו כאן, מגיע הסינגל הרגוע יותר davina mccall, שקרוי בהומור האופייני להן על שם מגישת תכניות הריאליטי, ובייחוד "האח הגדול" הבריטי. סולנית ההרכב, טיזדייל, כבר סיפרה שהרבה מהשירים באלבום החדש מדברים על מערכת חדשים חדשה ובלתי צפויה שנכנסה אליה. הסינגל המתוק הזה, שמצליח להיות עדין ובו זמן לשמור את הדחיפות בגרוב הגיטרה העיקש, מדבר על אהבה מהסוג הטהור ביותר, כזו שרק תכניות הריאליטי יכולות להדגיש את האמת שבה: “I’ll be your Davina/ I’m coming to get you/ Fetch you from the station/ Never gonna let you go/ It’s that kinda love.” למרות שאנחנו בשיא הלחות כרגע, אם היא נשמעת ככה, היא מתקבלת בברכה.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
