הפגנת תלמידים
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"בסוף זה יתפוצץ": התלמידים הנשכחים של שנת קורונה

כל משבר מייאש, כל ציון הוא גורלי, ואת המצוקה הגדולה - אין איפה לפרוק: כל גורם אפשרי מתריע בדחיפות על המצב הקשה של התלמידים, בעיקר תלמידי החטיבה שלא ראו את בית הספר כבר חצי שנה - אך הממשלה ממשיכה להשאיר אותם בבית ומתעלמת • אחת התלמידות סיפרה: "אנחנו במצב קשה וכולם מרגישים לבד, זה יותר מדי להתמודד"
לירן כוג'הינוף
23 בפברואר 2021
08:05

"כמעט כל שיעור אני מסיימת בבכי בגלל הייאוש": מורים, מנהלים, אנשי חינוך וגורמי רפואה מתריעים כבר חודשים - הקורונה הנפשית של בני הנוער כבר פה - והיא הולכת להסתיים באסון. התלמידים, ובפרט תלמידי החטיבה שלא ראו את בית הספר כבר חצי שנה, ממשיכים להעלות מצוקות נפשיות, חברתיות ולימודיות קשות בזמן שהממשלה ממשיכה להשאיר אותם בבית ומתעלמת.   

דנה, תלמידה בכיתה י' בתיכון במרכז הארץ, חוותה אירוע טראומתי במיוחד בחופש הגדול האחרון. חבר שלה לכיתה שם קץ לחייו, והיא מתקשה להתמודד. "בגלל שאני לא רואה אף אחד לא מרגיש לי שמשהו השתנה", היא מתארת. "בגלל זה אני לא מצליחה לעכל את מה שקרה, הייתי רגילה לראות אותו כל הזמן". 

בית הספר שבו דנה לומדת מעביר לתלמידים בזום את סדנת "מחוברים לחיים", אבל זה לא מפיג את תחושת הבדידות. "היו לו הרבה חברים, ויש לי הרגשה שזה לא היה המקרה היחיד", היא מוסיפה. "אנחנו במצב קשה וכולם מרגישים לבד, והלבד הזה הוא יותר מדי להתמודד איתו בתור נער".

אביב הוברמן, תלמידת כיתה י' בכפר הנוער כנות, התייאשה ופשוט הפסיקה ללמוד. אחרי חצי שנה רצופה של למידה בזום היא מספרת כי היא מותשת וכי היא לא היחידה שלא רוצה ללמוד יותר. "הייתי תלמידה של ציונים טובים, מצב הרוח שלי על הפנים, גם כשאני צוחקת, זה צחוק שיש מאחוריו הרבה כאב". 

"אתה לא פוגש חברים ומרגיש בודד. כל דבר שאתה לא מצליח גורם לך להילחץ"

הכאב הוא לא רק בתחום הלימודי, אלא גם בתחום החברתי - אביב מרגישה לבד. "החברויות שבניתי מתפרקות", סיפרה. "וגם מה שלא מתפרק זה לא באמת בנוי כי לא מתראים. אין כבר נושאי שיחה כי כולם תקועים בבית". 

ליאל סרוסי, תלמידת כיתה ט' מחדרה, מודה: "כמעט כל שיעור אני מסיימת בבכי בגלל הייאוש". והיא מסבירה: "אתה בודד יותר, עצבני יותר וזה בא לידי ביטוי בהרבה דברים. אני מבולבלת, אני מגיעה למצב שאני לוקחת דברים הרבה יותר קשה". 

והמצב הנפשי שלה משפיע גם על הבריאות. "לפני שבוע נתפסו לי כל השרירים בגוף. הלכתי לפזיותרפיסיטית שאמרה לי 'ליאל את בלחץ, תירגעי'. הלחץ הזה נובע מכלום, יש את הלימודים, אתה לא פוגש חברים ומרגיש בודד בשנייה הזו ביום. כל דבר שלא מצליח גורם לך להיבהל ולהילחץ". 

כדי להתמודד עם הבגרויות שצפויות לה בשנה הבאה, ליאל החליטה לבחור בתיכון רק את המגמות שיהיה לה קל לעבור: "בשנה שעברה כל המקצועות שלי היו מעל 90 והשנה – נכשל. כל ציון כזה מייאש". 

ומה לגבי סיוע? במשרד החינוך אומנם מודעים למצוקות אבל ליאל מספרת שהמענה שהיא מקבלת לא מספיק. "בעבר, בכל פעם שמשהו היה קורה הייתי מרגישה בנוח לפנות לחדר של היועצת ולפרוק", היא מתארת. "הייתי מספרת על כל מה שעובר עליי ומישהו היה תומך, מחבק ומלטף. היום אין לי את החדר של היועצת, אפשר להתקשר אליה בטלפון. לפעמים אני אומרת לעצמי: המורה עוברת תקופה קשה, לא אפיל עליה את מה שעובר עליי, אני אתמודד עם זה, זה יעבור. לרוב זה לא עובר, זה פשוט מתעצם ומתעצם ובסוף מתפוצץ".

איגוד רופאי הילדים קורא להחזיר את כל ילדי ישראל לבתי הספר | קטי דור

בנייר עמדה שהוציא לפני שבועיים תיאר איגוד רופאי הילדים נזק קשה שנגרם לילדים כתוצאה מאי פתיחת מערכת החינוך והוויכוחים על המתווים. נייר העמדה מציג עלייה גדולה בשכיחות של התקפי זעם, חרדות, דיכאון, ונפילה לאלכוהול וסמים וכן של אנורקסיה, גם בקרב נערים. באיגוד דיווחו כי מחלקות בריאות הנפש לילדים קורסות, משך ההמתנה למיטה בבתי החולים הוכפל, אי אפשר להשיג תורים ואין יכולת לתת מענה.

רופאי האיגוד קראו לצאת לעזרתם של הילדים ומדגישים כי הם סובלים בכל שכבות הגיל. לדבריהם, חוסר שגרת לימודים במשך 11 חודשים, היעדר סדר יום, גבולות, ארוחות מסודרות ושעות שינה קבועות הם שגורמים לנזקים. עוד דיווחו הרופאים על עלייה במקרי השמנת יתר. הם הביעו חשש מהשלכות של הנזקים לטווח ארוך ודרשו להכניס רופאי ילדים לצוות שמגבש את המתווים לחזרה ללימודים.

"האיגוד מאשים את ממשלת ישראל בהזנחה פושעת של חינוך הילדים", נכתב במסמך. "על גופם הרך ונפשם הרגישה מתנהלים מאבקי כוח מזעזעים בין פוליטיקאים, מורים וגננות. כולם משלמים מס שפתיים, כאילו מדברים לטובת החינוך אבל בפועל אין גבול לציניות, לחוסר האכפתיות ולרוע".

מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך, מיכל טביביאן מזרחי, אמרה כי בימים אלה יבקשו במשרד תקציב נוסף כדי להתמודד עם המשבר החברתי והנפשי של תלמידי ישראל. בריאיון לכאן רשת ב היא הוסיפה כי במשרד החינוך מודעים למצב הנפשי הקשה של תלמידי ישראל בעקבות הקורונה והם כבר פועלים כדי להכשיר מורים להתמודד על המשבר. היא הודתה כי לא ניתן כיום לתת מענה פסיכולוגי מלא לכל התלמידים.

האזינו לריאיון עם מיכל טביביאן מזרחי

בדידות, חרדות וקשיים לימודיים: עלייה של 40% במספר הילדים בסיכון אובדני בתקופת הקורונה | לירן כוג'הינוף

מספר הילדים בסיכון אובדני שטופלו על ידי פסיכולוגים חינוכיים בזמן משבר הקורונה בחודשים ספטמבר-דצמבר 2020 עלה ב-40% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019. כך עולה מדוח נתוני המועצה לשלום הילד - "ילדים בישראל 2020" - שהוגש בסוף החודש שעבר לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

לפי הנתונים, בין ספטמבר לדצמבר ב-2019 טופלו 240 ילדים בסיכון אובדני על ידי פסיכולוגים חינוכיים, ובאותה תקופה ב-2020 טופלו 340 ילדים. עוד עולה מהדוח כי בתקופת הקורונה הגיעו 336,122 פניות אל היועצות של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך. הקשיים העיקריים בקרב תלמידים, על פי דיווחי היועצות היו: בדידות, קשיים לימודיים, חרדות, מצוקה רגשית וקשיים במשפחה.

במועצה לשלום הילד אמרו כי כמעט 30% מהתלמידים לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, רובם בחברה הערבית. כמו כן, לכ-52% מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-35% מהילדים בבתי הספר דוברי העברית אין מחשב זמין בבית. 83% מבני הנוער דיווחו למועצה לשלום הילד כי הלמידה מרחוק גורמת להם להרגיש בודדים.

הנתונים הראו גם כי בתקופות הקורנה חלה עלייה של 14% בפתיחת תיקים בגין עבירות מין כלפי ילדים ברשת. במועצה לשלום הילד מסבירים כי ייתכן שהעלייה במספר נובעת מהימצאות ממושכת ברשת. עם זאת, חלה ירידה של 14% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין בתוך המשפחה, ולפי המועצה לשלום הילד, ייתכן שהירידה קשורה לכך שנוכח הסגרים והמגבלות ילדים היו פחות חשופים לאנשים מחוץ למשפחה. כמו כן, חלה ירידה במספר הפניות בחשד לפגיעה מינית והזנחה.

במשרד החינוך אומנם אמרו השבוע שיתנו תקציב נוסף להתמודדות עם המשבר הנפשי של בני הנוער, אך כבר עכשיו מתריעים המומחים שאין באמת תוכנית מסודרת. עוד הרבה לפני הקורונה יועצות בית הספר היו בקריסה, ועל כך גם התריע דוח מבקר המדינה - אך דבר לא השתנה.