פרשת מות קצין המודיעין בכלא

מות קצין אמ"ן בכלא: קריאה למנות שופט חוקר לפרשה

פרסום ראשון: האלוף במיל' אילן שיף, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי לכאן חדשות: "אם לא ימונה שופט חוקר, יתפתחו תיאוריות קונספירציה ואמון הציבור במערכת עלול להיפגע"
כרמלה מנשה
08 ביוני 2021
06:48
עודכן ב 08:58

פרשת מות קצין המודיעין בכלא: האלוף במילואים אילן שיף, שהיה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים והפרקליט הצבאי הראשי, קורא למנות שופט חוקר לבדוק את הפרשה, כך פורסם היום (שלישי) לראשונה בכאן חדשות.

שיף אמר לכאן חדשות כי אף שהוא נותן אמון מלא ברשויות החקירה ובפרקליטות הצבאית, הרי שלאור הנסיבות המיוחדות "אם לא ימונה שופט חוקר, יתפתחו תיאוריות קונספירציה ואמון הציבור במערכת עלול להיפגע".

פרקליטה של המשפחה, עורך הדין בני קוזניץ, אמר הבוקר כי "מה שעניין את המשפחה זה המניע שניתן על ידי הקצין בחקירה". קוזניץ הוסיף בריאיון לאריה גולן בכאן רשת ב כי "לקצין לא היו כוונות לפגוע בביטחון המדינה".

על הקריאה למנות שופט חוקר אמר פרקליטה של המשפחה שבתחילה הם גם הגישו בקשה דומה. הוא הוסיף כי "בתחילת הפרשה לא היה לקצין קשר עם המשפחה, רק איתי".

צה"ל התיר אתמול לפרסום פרטים נוספים בתיק שהתנהל ביחס לקצין המודיעין. חקירתו נפתחה בעקבות מידע על פגיעה חמורה בביטחון המדינה. מהחקירה עלו חשדות כי הקצין, ששירת ביחידה טכנולוגית באמ"ן, ביצע באופן מודע כמה פעולות שפגעו קשות בביטחון המדינה.

הקצין שיתף פעולה בחקירתו והודה ברבים מהמעשים שיוחסו לו. עוד עלה שהוא פעל באופן עצמאי, ממניעים אישיים, ולא ממניעים אידיאולוגיים, לאומניים או כלכליים. הודגש שהוא לא הופעל על ידי גורם זר, או היה בקשר עם גורמים עוינים. לצד זאת, החקירה העלתה גם כי הקצין היה מודע לפוטנציאל הנזק לביטחון המדינה כתוצאה ממעשיו, ואף ניסה להסתירם.

בחקירה נבדקו גם הליכי הבקרה והפיקוח ביחידתו של הקצין. בד בבד, נערך תחקור פיקודי-מקצועי ביחידה, לטובת למידה והפקת לקחים. בסיום החקירה הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות ביטחוניות חמורות. בהחלטה להגיש את כתב האישום ניתן משקל לנזק המשמעותי, לכאורה, שגרמו העבירות.

עוד מסרו בצה"ל שהקצין יוצג על ידי סניגורים בכירים מהסניגוריה הצבאית, בהתאם לבחירתו ולאחר שהתייעץ עם משפחתו. חומרי החקירה הועמדו במלואם לרשות הסניגורים עם הגשת כתב האישום. לאחרונה, הועברו גם חומרים הנוגעים לתהליכי גיוסו לצה"ל.

מטעמים של ביטחון המדינה, הדיונים בעניינו נערכו בדלתיים סגורות, בנוכחות הקצין ובאי-כוחו. משפחתו של הקצין נכחה בחלק מהדיונים. מעצרו הוארך על ידי בית הדין בזמן חקירתו. בהמשך, לאחר הגשת כתב האישום, האריך בית הדין את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים, בהסכמתו ובהסכמת באי-כוחו, שניתנה מטעמים מעשיים, וללא ויתור על טענותיו של הקצין נגד האישומים. לפני שהחל שלב שמיעת הראיות, ובהמלצת בית הדין, החל הליך של גישור.

הקצין היה עצור בכמה בסיסי כליאה צבאיים, היה בקשר עם הסגל במתקן והיה בסביבת כלואים אחרים. הוא שהה בתא עם כלואים נוספים ולא בתנאי בידוד. בצה"ל אומרים שבזמן שהותו בכלא זכה הקצין לזכויות כנדרש, וקיבל באופן שוטף טיפול רפואי וליווי של גורמי בריאות הנפש.

בני משפחתו של הקצין ביקרו אותו בבסיס הכליאה והיו עמו בקשר שוטף. נוסף לכך, הקצין עמד בקשר עם שתיים מידידותיו. גורמים מאגף המודיעין ביקרו אותו כמה פעמים. לאורך תקופת המעצר, וכמה חודשים לפני מותו, השתחרר הקצין משירות צבאי לבקשתו. על פי חוק בתי הקברות הצבאיים, בנסיבות אלה לא ניתן היה להביאו לקבורה בבית עלמין צבאי. על אף שהשתחרר, מאחר שתיקו התנהל בבית דין צבאי הוא המשיך לשהות במתקן כליאה צבאי.

לאחר שבוטל צו איסור הפרסום בעניין חקירת נסיבות מותו של הקצין, הותר לפרסום שהוא נמצא בתאו בכלא הצבאי בלילה שבין 17-16 במאי במצב רפואי קשה. הוא פונה לקבלת טיפול בבית החולים ושם נקבע מותו. גופתו נותחה במכון לרפואה משפטית. בנתיחה נכחה רופאה מטעם המשפחה. טרם התקבלה חוות דעת המכון וטרם התקבלו תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות (בדיקת רעלים).