-

"המצרים שאלו למה שוחטים אותנו": 48 שנה למלחמת יום הכיפורים

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף את פרוטוקול המפגש הטעון שקיים אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, עם חיילי וקציני צה"ל ששבו מהשבי המצרי
איתי בלומנטל
14 בספטמבר 2021
15:59

48 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (שלישי) את פרוטוקול המפגש הטעון שקיים אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, עם חיילי וקציני צה"ל ששבו מהשבי המצרי. המפגש התקיים בין בבית ההבראה מבטחים בזיכרון יעקב, זמן קצר לאחר ששוחררו מהשבי.

 חילופי השבויים אחרי המלחמה, נובמבר 1973 (צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בתחילת הפגישה סקר גורודיש את תחילת המלחמה בפני הלוחמים ואמר כי בצה"ל התייחסו לתנועת וריכוז הכוחות המצריים כתרגיל. "הייתה סבירות נמוכה ביותר למלחמה", אמר מפקד פיקוד הדרום באותם הימים. "בשבת בשעה 07:00 נאמר לי במטכ"ל שתהיה מלחמה והאש תתחיל ב-18:00 בערב".

הלוחמים שנלקחו בשבי השמיעו טענות קשות נגד אלוף הפיקוד וצה"ל, וטענו כי הופקרו לגורלם בגלל התנהלות כושלת ולקויה. אחד החיילים טען כי חטיבת המילואים שלו הייתה ללא תחמושת במקלעים, ולוחמים אחרים מחו על כך שחיכו לסיוע אווירי או ארטילרי שלא הגיע על אף שהיו מוקפים במאות חיילי קומנדו מצריים.

גיהנום כפול: השבויים שעברו התעללות בישראל חוזרים לרגעי האימה

מ"פ נח"ל במעוז המזח – המעוז הדרומי ביותר בקו בר-לב לאורך תעלת סואץ – אמר: "אף אחד משלושת המעוזים לא קיבל התראה, אלא עשר דקות לפני שנפל עלינו הפגז הראשון. השאירו בידי את ההחלטה אם להיכנע או לא, מדוע?" לוחם נוסף הצטרף לדברי המ"פ: "היה ברור שהמשך לחימה זו התאבדות, למה לא קיבלנו פקודה?" מפקד הפיקוד גורודיש הודה כי "יש מה לחקור, גם לי היו אולי שיקולים מוטעים".

לוחם במוצב המצמד טען כי ההיערכות במקום הייתה כושלת כך שהמצרים "עלו מכל עבר על הגדרות". בהמשך דרש מאלוף הפיקוד לדעת מדוע לא ניתנה הוראה לעזוב עוד בשבת, ואלוף הפיקוד גורודיש הודה בכנות: "בשבת לא חשבנו עוד לעזוב את קו המים. בשבת בערב לא חשבנו לפנות אף מוצב".

301 פדויים: סיפורם של הפדויים שחזרו מהשבי במצרים ובסוריה

בשיחה עם הלוחמים הודה גורודיש כמה פעמים כי המודיעין כשל כשהעריך שתנועת המצרים הייתה תרגיל בלבד. חייל מילואים מגדוד 113, בפיקוד סא"ל אסף יגורי, סיפר שהכוח שלו הגיע לבלוזה בלי פקודה, ולא ידע לאן נוסעים ובאיזה כוח. "כל המ"פים נהרגו", הוא אמר. "המצרים שאלו תחילה למה שוחטים אותנו? עניתי בחקירה שכל הכבוד לחייל המצרי שזורק רימון נ"ט ודופק טנק. איך המלך נעשה עירום ביום אחד? המודיעין הטוב ביותר בעולם. מתי יינתנו תשובות על שאלות אלו? היכן היה המודיעין הטוב שלנו?" גורודיש השיב כי "יש כישלון בעניין המודיעין, ובעניין זה הקימו ועדת חקירה. לא ידענו על התעצמות בטנקים של המצרים".

אהוד, לוחם בחטיבת הנח"ל, אמר לאלוף הפיקוד כי שלושה שבועות לפני המלחמה הכוח שלו זיהה פעולות לא שגרתיות של המצריים, שבועיים קודם ראו תגבור חיילים, ועל אף שמחו בפניו שבוע וחצי לפני שתהיה מלחמה – לא האמינו להם. גורודיש השיב כי "הדיווחים לא נעצרו, צה"ל האמין שזה תרגיל".

קמב"ץ במוצב אורקל סיפר כי היו במוצב חיילים שלא ידעו לתפעל נשק אישי ואחרים שלא ידעו מהי פקודת "שובך יונים", להדיפת מתקפה מצרית בחזית חצי האי סיני. "אני במעוז שלי הייתי עם חמישה חיילים, מינימום חיילים", אמר הקמב"ץ. "קיבלתי חבר'ה מישיבה כדי להעביר את השבת. על חשבונם הוצאו חיילים הביתה. למעשה יש להעריך אותם כ'בשר תותחים'. למה העדיפו את בודפשט (המעוז הצפוני ביותר בקו בר-לב, והיחיד שלא נכבש במלחמה) וכל הזמן הטעו אותי ואמרו: תחכה לחילוץ". גורודיש השיב: "מצטער שזה היה... את בודפשט החלטנו להחזיק בכל מחיר. היו שם תותחים שהתפוצצו, קיווינו שנתחבר לאורקל, ביום ראשון כבר ראינו שלא נוכל להתחבר לאורקל".

 מסיבה לשבויים שחזרו ממצרים, נובמבר 1973 (צילום: רון אילן, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בסיום המפגש ביקש גורודיש להשאיר את הטונים הגבוהים בתוך החדר, ואמר כי "יש אווירה עכורה בארץ, אסור להיות שותפים לה. המלחמה לא נגמרה. תוכניות הערבים כלפינו לא השתנו. הרבה צריך לתקן, צריך להרגיע כי אנחנו משחקים בנפשנו. אני שמח שיוצא לי לדבר אתכם".