.

מהעובדים ועד הממשלה: הסיפור מאחורי הפקק היקר בישראל

יותר מ-70 אוניות, רובן עם מטען כללי, מחכות שבועות ארוכים מול נמלי ישראל. למה הן תקועות כל כך הרבה זמן? בנמלים מאשימים את משבר הקורונה, אבל הוא לא מסביר למה תפוקת העובדים בנמלים הממשלתיים יורדת כבר מספר שנים. שאול אמסטרדמסקי מסביר: איך התערבות של הממשלה יכולה לפתוח את הפקק שעולה לנו המון כסף
שאול אמסטרדמסקי
29 באפריל 2022
10:42

הינה חידה: מי אשם בפקק האדיר הזה של האוניות שממתינות מחוץ לנמלי ישראל? יותר מ-70 אוניות בכל רגע נתון, שמחכות ימים ושבועות עם המון מטען ומתות להיכנס פנימה. הקורונה, העובדים? אולי הנהלות הנמלים עצמם? אולי המדינה אשמה? אז התשובה היא שכל התשובות נכונות.

עושה רושם שאף אחד לא מתאמץ בשביל לפרק את הפקק הזה, למרות שהוא עולה לנו הרבה מאוד כסף. אז אחת ולתמיד, הגיע הזמן לפרק את הפקק בנמלים. נכון ליום שאנחנו מצלמים,  מחכות מחוץ לנמלים בים 73 אוניות מטען שמתות להיכנס פנימה, להגיע לרציפים ולפרוק כבר את הסחורה ולנסוע. הוותיקה שבהן מחכה מ-1 במרץ, שזה כמעט 60 ימים. 

מרחוק כל האוניות נראות אותו הדבר, אבל כשמתקרבים רואים שהאוניות שממתינות בפקק, 90% מהן, זה לא אוניות עם מכולות, זה אוניות עם מטען כללי. כלומר: דברים שמגיעים בתפזורת או בשקים, ולא נכנסים בתוך מכולות. זה מכל האוכל שאנחנו אוכלים, מחיטה ועד תירס למאכל לבהמות, גם כל חומרי הבניין שלנו, מברזל ועד עץ – כל זה מתייבש בתור. נשאלת רק השאלה, למה?

נמל אשדוד נמצא במקום ה-315 מתוך 351 במדד היעילות העולמי

בואו נכיר את החשודים המידיים: הנהלות הנמלים אומרות שהמצב הזה בכלל לא באשמתן, זה באשמת הקורונה. יותר מכול, אוהב להגיד את זה מנכ"ל נמל אשדוד משה ז'אנה. לאחרונה הוא אפילו כתב על זה טור מיוחד ב"וואלה". מבחינתו הקורונה אשמה, בגלל הקורונה מחירי ההובלה הימית עלו בכל העולם, בגלל הקורונה אנשים מזמינים הרבה יותר דברים וזה גרם לעומס אדיר בכל הנמלים. בכל העולם, לא רק בישראל. 

חלק מזה באמת נכון. בגלל הקורונה מחירי ההובלה הימית עלו, ובגלל הקורונה יש הרבה יותר ביקוש והעומס בנמלים בעולם הוכפל. אבל אצלנו הבעיות התחילו הרבה לפני הקורונה. לפי דירוג היעילות העולמי של כל הנמלים בעולם, הנמלים הממשלתיים שלנו נמצאים במקומות ממש לא משהו. נמל חיפה עוד ממוקם בחציון העליון, אבל נמל אשדוד נמצא במקום ה-315 מתוך 351. יש רק 30 ומשהו נמלים בכל העולם שהם פחות יעילים ממנו.

בקיצור, להגיד שרק הקורונה אשמה זה פשוט לברוח מאחריות. אז אולי העובדים אשמים? זו הטענה העיקרית של פורום "קהלת" וכל מיני גופים מהימין הכלכלי: העובדים פשוט לא עובדים, הם יושבים רגל על רגל ולא עושים שום דבר, וכולנו משלמים את המחיר. רק שזה לא כל כך נכון, העובדים כן עובדים, הם אולי לא עובדים במשמרות מסביב לשעון, מה שבאמת היה מקצר את הפקק,  אבל זה קורה בגלל שיש מחסור בעובדים. וליתר דיוק, יש מחסור בידיים עובדות במקצועות קריטיים שנדרשים לפריקת מטענים.

כל זה נכון, אבל - העובדים שכבר כן עובדים פחות יעילים מאשר בשנים קודמות. רק לפני ארבע שנים התפוקה של העובדים בנמלים הייתה הרבה יותר גבוהה.  הם ידעו לפרוק 140 טון לכל שעת עבודה על אוניית מטען כללי. אבל מאז התפוקה נמצאת בירידה, ב-2021 הם פרקו 15% פחות. זה נשמע קצת, זה לא. זה מיליוני טונות של מטען שנתקעו בפקק. אז מצד אחד חסרים עובדים, מצד שני העובדים שכבר כן עובדים לא באמת מפצים על החוסר הזה. למה? אז זו כבר תשובה שוועדי העובדים צריכים לענות עליה.

ואולי הבעיה נמצאת בכלל בהנהלה של הנמלים. נכון, אלה גופים ממשלתיים אבל עדיין אלה חברות למטרות רווח, והרבה יותר משתלם להן כלכלית לפרוק אוניית מכולות מאשר אונייה עם מטען כללי. אוניית מטען כללי זה כאב ראש, כל אחת והסיפור שלה. זה הרבה יותר איטי, זה הרבה יותר מסוכן, מי צריך את זה?

בנוסף, התעריפים שהמדינה קבעה הרבה יותר גבוהים. התעריף לפרוק אוניית מכולות גבוה פי ארבעה-חמישה לעומת אוניית מטען כללי. מה שאומר שהרבה יותר משתלם כלכלית להתאמץ על אוניית מכולות. לאוניות עם המטען הכללי אפשר לתת להתייבש בצד, הן פחות רווחיות. וחוץ מזה, במטען הכללי לנמלים הממשלתיים אין באמת תחרות.

רק השנה התחילו לפעול בישראל שני נמלים פרטיים. אחד בחיפה, נמל המפרץ, והשני בדרום באשדוד. אבל הם פורקים מכולות במטען הכללי, לנמלים הממשלתיים אין באמת תחרות. ממש לאחרונה השרה מיכאלי אפשרה לנמלים הפרטיים לקחת שלושה רציפים שעומדים ריקים ולהשתמש בהם בשביל להתחיל לפרוק אוניות מטען כללי ולהגדיל את התחרות. אבל ייקח זמן עד שזה באמת יעזור לשחרר את הפקק, ודבר שני – העובדים של נמל אשדוד הודיעו בתגובה "אין בעיה, רוצים ככה? אז אנחנו עובדים לפי הספר, לאט לאט, לא ממהרים".

הנמלים הממשלתיים יקרים לליבנו והם מאוד חשובים. יש להם את שיטות העבודה שלהם ואת התור התפעולי שהמדינה קבעה להם. והם בהחלט מתמודדים ומשתדלים כמיטב יכולתם, אבל אני לא זה ששופט את כושר העבודה של הנמלים הממשלתיים. 

בקיצור כולם קצת אשמים. גם הקורונה, גם העובדים וגם הנמלים עצמם. מה שאומר שמי שהיה צריך לפתור את זה – משרד התחבורה – לא באמת עשה את העבודה שלו. לא בתקופה של מירי רגב ולא בתקופה של מירב מיכאלי. למה משרד התחבורה לא מיהר להיכנס לעניין הזה? קודם כל כי הממשלה לא באמת רוצה לריב עם הוועדים הגדולים והחזקים של הנמלים.

דבר שני, זה לא בער לאף אחד, כי הם היו בטוחים שזה עניין זמני. כולם יודעים שעוד חצי שנה, שנה, גג שנה וחצי הנמלים הפרטיים יהפכו להיות מכונות מטורפות של פריקת מכולות מאוניות, וכשזה יקרה חלק גדול מהתנועה תעבור לנמלים הפרטיים. אז לנמלים הממשלתיים לא תהיה ברירה אלא לפרוק יותר אוניות של מטען כללי, למרות שכל אחת מהן פחות משתלמת.

לכן לאף אחד אין תמריץ לפתור את הבעיה עכשיו כי הבעיה אמורה לפתור את עצמה מתישהו. לכן בהסתדרות לא רוצים לתת יד להעסקה זמנית של מאות עובדים, והממשלה לא באמת רוצה לריב. רק שהזמני הזה לוקח המון המון זמן, ובינתיים כולנו משלמים את המחיר. מדד תשומות הבנייה עלה ב-7% בשנה האחרונה. חלק מזה זו ההתייקרויות הגלובליות, וחלק מזה זה מחירי ההובלה, אבל חלק מזה זה הפקק בנמלים.

היבואנים עצמם מודים שהם מגלגלים את העלויות הלאה ללקוחות. על דירה של מיליון וחצי יש עלייה של 7% – שזה תוספת של מאה אלף שקל. אתם מבינים כמה אנחנו משלמים על זה? בקיצור, כל עוד הממשלה מתייחסת לבעיה הזאת כאל בעיה זמנית הפקק בנמלים לא ייפתר, הוא יתארך. 73 אוניות שממתינות בחוץ זה מספר עצום, וזה עלול להיות רק הפרומו. 

לעומת זאת, המדינה יכולה להתאפס. היא יכולה לגרום לנמלים הממשלתיים להעסיק עובדים זמניים בכמויות המתאימות ובמקצועות הנדרשים, וגם לשנות את התעריפים כך שזה ישתלם יותר לפרוק אוניות מטען כללי, וגם לאפשר לנמלים הפרטיים להתחרות בדבר הזה כשזה מתאפשר. 

הפקק ישתחרר ברגע שכל הנמלים שקיימים במדינת ישראל – נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל הדרום, נמל המפרץ וגם נמל מספנות ישראל – יעבדו 24 שעות מסביב לשעון, יעשו כמה שהם יכולים כדי לפרוק את האוניות מהר. הממשלה יכולה לשחרר את הפקק ביום. היא רק צריכה להחליט שהיא רוצה, ובשביל זה אנחנו צריכים להראות לה שזה באמת מעניין אותנו.