שלפוחיות שנוצרו בשל אבעבועות קופים
צילום: רויטרס

בהלת אבעבועות הקוף: הווירוס, התסמינים ועד כמה צריך לחשוש? | מדריך

הנגיף, בן דוד של האבעבועות השחורות, נחשב פחות קטלני ממנו, ומעולם לא הועמד במבחן של התפרצות נרחבת במדינות בעלות רפואה מערבית. איך ניתן להידבק בו ומה התסמינים שמעידים על המחלה?
קטי דור
21 במאי 2022
07:09
עודכן ב 12:06

מה זה אבעבועות הקוף?

אבעבועות הקוף היא מחלה נדירה הנגרמת מזיהום בנגיף אבעבועות הקוף, המשתייך למשפחת הנגיפים של האבעבועות השחורות ואבעבועות הפרה. הנגיף התגלה לראשונה בשנת 1958 בהתפרצות בחוות קופים למטרות מחקר. מקרה ראשון של העברתו לאדם תועד ב-1970 בקונגו. מקרה של המחלה תועד בישראל ב-2018 אצל אדם שחזר מביקור בניגריה. אתמול דווח על מקרה הידבקות בנגיף בישראל. 

מה התסמינים של אבעבועות הקוף? האם אפשר למות מזה?

התסמינים של המחלה דומים, אך קלים יותר, מאלו של אבעבועות שחורות. התסמינים הראשונים הם חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ותשישות. להבדיל מאבעבועות שחורות, אבעבועות הקוף גם גורמות להתנפחות של קשרי הלימפה.

בתוך 3-1 ימים, מפתח החולה פריחה שלרוב מתחילה בפרצוף ומתפשטת לשאר חלקי הגוף. המחלה אורכת בדרך כלל 4-2 שבועות. באפריקה, המחלה גרמה למותם של 1 מתוך 10 חולים בממוצע – אולם עקב נדירותה קשה לקבוע כמה תהיה קטלנית במדינות עם רפואה מתקדמת.

איך עובר נגיף אבעבועות הקוף?

המחלה עוברת בחשיפה לנגיף מחיה, אדם או משטח מזוהם. הנגיף נכנס לגוף דרך עור סדוק, דרך מערכת הנשימה דרך חשפה לרקמות בעיניים, באף או בפה. מעבר הנגיף בין אדם לאדם נעשית לרוב דרך רסס טיפתי גדול. רסס טיפתי לרוב אינו יכול לעבור מרחוק של כמטר, לכן נדרשת קרבת פנים אל פנים ממושכת כדי להביא להדבקה. הנגיף יכול לעבור בין בני אדם גם באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף או נוזל מוגלתי ודרך מגע בלתי ישר בנוזל מוגלתי.

רקמת עור שנדגמה משלפוחית אבעבועות קופים. צילום: רויטרס

האם יש חיסון נגד אבעבועות הקוף?

מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר את השימוש בחיסון JYNNEOS למניעת אבעבועות הקוף. בעבר חיסון זה היה בשימוש ברחבי העולם למניעת אבעבועות שחורות, אולם כיום הוא לא ניתן כיוון שאין בו צורך. בבריטניה החלו להשתמש בחיסון אצל מי שבא במגע קרוב עם חולים בנגיף.

האם יש סיבה לדאגה?

ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון כתב לאתר המכון כי "נכון לעכשיו אין סיבה אמיתית לחשש. מספר החולים שזוהו עד כה נמוך מאוד – רק כמה עשרות חולים מאומתים או אנשים שיש חשש שנדבקו בכל אירופה וצפון אמריקה. סביר להניח שעכשיו, מרגע שהחלו בניטור פעיל של המחלה, יתגלו מקרים נוספים. לפי אחת ההשערות, עיתוי ההתפרצות קשור להתחדשות תנועת התיירים בעולם בעקבות הסרת הגבלות הקורונה ברוב המדינות".

"בשל השלפוחיות האופייניות, ובניגוד למחלות כמו הקורונה, קל לזהות אדם שחלה ולבודד אותו", כותב ד"ר גרטי. "עם זאת, החולים מדבקים עם תחילת התסמינים הקלים, עוד לפני הופעת השלפוחיות, וחלק מהחולים לא מפגינים תסמינים. העובדה שהתגלו חולים בכמה מדינות במקביל עלולה, בתרחיש המאוד פסימי, להעיד על שינוי שחל בנגיף ושיפר את יכולתו לעבור מאדם לאדם, כך שקיים חשש להדבקה בין בני אדם ולתחלואה סמויה באוכלוסייה".

"ניטור קפדני של התפשטות המחלה וקטיעה מהירה של שרשראות הדבקה, לצד שמירה על היגיינה, יוכלו לצמצם את הסכנה להתפשטות המחלה. אם חלילה יתעורר הצורך בפעולה רחבה יותר, יש גם חיסון יעיל ובטוח, גם אם לא חף מתופעות לוואי, שניתן בעבר בהצלחה רבה למיליארדי בני אדם. בשעת הצורך לא יהיה כל קושי לייצר ולהפיץ אותו בכל מוקדי ההתפרצות.

"עד כה רבים מהחולים הם גברים צעירים, חלקם גברים המקיימים יחסים עם גברים. ייתכן שהשכיחות הגבוהה יחסית של המחלה דווקא בקבוצה הזאת קשורה לאורח החיים של חלק מהחולים, שכן הנגיף עלול לעבור מאדם לאדם במגע אינטימי או מיני, שכולל מגע ממושך בין עור לעור וחשיפה לרוק. כדאי לחכות לממצאים נוספים, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בנגיף מוכר שמגיע ממשפחה שקטלה מיליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה, אבל עד כה לא התפשט באופן משמעותי", כתב ד"ר גרטי.