גבי אשכנזי
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

אשכנזי: "הבנו שגדל לנו מתחת לאף כור גרעיני, ושצריך להרוג אותו"

הרמטכ"ל שפיקד על צה"ל במהלך השמדת הכור הסורי ב-2007 מגדיר את ההחלטה לצאת למבצע - גורלית. "התהליך מול הדרג המדיני היה יוצא מהכלל. חשת שיש שם לא רק אמון, אלא אחריות משותפת", הוא מבהיר. המפתח להצלחה? לעשות את הכל חשאי ולא לדחוק את אסד לפינה - כדי לא להידרדר למלחמה
רועי שרון וכרמלה מנשה
21 במרץ 2018
05:20

גבי אשכנזי היה עוד בראשית כהונתו כרמטכ"ל, כשבמארס 2007 נקרא לפגישה דחופה עם ראש אמ"ן דאז, האלוף (במיל') עמוס ידלין. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוצגו בפני אשכנזי החומרים שלא הותירו מקום לספק – סוריה מפתחת כור גרעיני, וכעת יש להחליט על אופן הפעולה. תקיפת חיל האוויר בדיר א-זור, שבוצעה חצי שנה לאחר אותה פגישה ופרטיה הותרו לפרסום היום (רביעי), החזירה את אשכנזי לימים הדרמטיים לפני ואחרי המבצע – החל מההתנהלות מול הדרג המדיני, דרך השמחה המאופקת ב"בור" בקריה, ועד לתחושת ההקלה במשרדו בתל אביב כשהבין שפניו של נשיא סוריה, בשאר אסד, אינם למלחמה עם ישראל.

"אני זוכר את זה כאילו זה קרה השבוע", אומר אשכנזי בתחילת הראיון עם כאן חדשות. "ידלין והאנשים שלו ביקשו פגישה דחופה. עמוס נכנס אליי ושם לי את החומר מול העיניים. פתאום הבנו שגדל לנו כור גרעיני ממש מתחת לאף. היו לי חשדות עוד לפני כן, אבל מבחינתי זו הייתה הפתעה – בעיקר השלב המתקדם מאוד של הכור. מיד הבנתי שאת הכור הזה אנחנו צריכים להרוג. ידעתי שנשתדל לעשות את זה בלי מלחמה, אבל שאם לא נצליח והיא כן תפרוץ – אז נצטרך גם לנצח בה. זו הייתה החלטה כבדה ומשמעותית, אפשר לומר גורלית אפילו".

הרמטכ"ל לשעבר מציין כי העבודה מול הדרג המדיני בתכנון המבצע, ובעיקר מול ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, התנהלה באופן יוצא מהכלל, כלשונו. "התהליך שהתנהל מלמטה למעלה היה באמת יוצא מהכלל. חשת שיש שם לא רק אמון, אלא אחריות משותפת", מבהיר אשכנזי. באוגוסט 2007 צה"ל כבר גיבש חלופות לפעולה, שהוצגו לאולמרט ולשר הביטחון אהוד ברק. כעבור חודש, בתחילת ספטמבר, הכוחות היו מוכנים לצאת לדרך. ערב המבצע נערך מודל מסכם של חיל האוויר ומפקדו באותם הימים, אלוף (במיל') אליעזר שקדי, קיבל מאשכנזי את הפקודה: עליכם להיות ערוכים ודרוכים לקריאה לביצוע בתוך שעות.

"דוגמה טובה למה צבא צריך לדעת לשמור סודות"

במבצע עצמו שהה אשכנזי במוצב הפיקוד של המטה הכללי. קברניטי הדרג המדיני – ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון ברק ושרת החוץ ציפי לבני – הוכנסו לחדר נפרד "שלא יפריעו למהלך המבצע", נזכר אשכנזי בחיוך. הרמטכ"ל לשעבר זוכר היטב את האווירה ששררה בחדר: "שמרנו על דממת אלחוט. אחרי כמה עשרות דקות, הגיעה מילת הדיווח שמציינת שכל הפצצות נכנסו למטרה. איך ששמענו אותה - השתחררה אנחת רווחה גדולה". בדקות הבאות השמחה נותרה עדיין מאופקת, עד שהתקבל האישור שכל הטייסים שבו לבסיסיהם בשלום, אבל המבצע לא הסתיים שם.

הוכנסו לחדר צדדי כדי לא להפריע. אולמרט ולבני (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"מבחינתנו, מאותו הרגע החל לתקתק שעון נוסף, ופתחנו את השלב השני – לראות אם מצליחים לעבור את הדבר הזה בלי מלחמה", מסביר אשכנזי. לא מדובר היה בדקות, אלא בשעות מתוחות מאוד של המתנה. ככל שהזמן חלף, חלחלה בישראל ההבנה שהשקט נשמר. אשכנזי, מבחינתו, יודע להצביע על סוד ההצלחה של המבצע: "ידענו שאם לא נדבר על זה, שאם נעשה את הכל חשאי ולא נדחוק את אסד לפינה, זה יגרום לו לא לומר בדיוק מה קרה. עניין החשאיות היה תנאי מבצעי, והקפדנו על זה הקפדה יתרה. אני חושב שזו דוגמה טובה למה צבא צריך לדעת לשמור סודות".

עבור הרמטכ"ל דאז, אחת מנקודות הציון הזכורות ביותר סביב השמדת הכור הגרעיני הסורי הגיעה דווקא ברגע ציורי אחד בתל אביב. "שעה אחרי שהמבצע הסתיים כולם התפזרו, חוץ מהאנשים שהיו צריכים להיות בעמדות", משחזר אשכנזי. "אני עולה למשרד שלי, ומסתכל על תל אביב המנומנמת והישנה. אנשים עומדים להתעורר ליום עבודה. כשאתה עומד בקומה ה-14 במגדל אתה רואה את כל העיר לפניך, ואז פתאום אתה אומר לעצמך: 'הלוואי שגם מחר בבוקר יהיה פה שלו כל כך'".

לכל הכתבות: