עצרת המחאה בכיכר רבין
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

סערת חוק הלאום: רבבות בעצרת המחאה בכיכר רבין

בעצרת הנערכת תחת הכותרת "למען הדמוקרטיה - נאבקים בחוק הלאום", יקחו חלק בין היתר ראש העדה הדרוזית השייח' טריף, יובל דיסקין, רון חולדאי ופרקליט המדינה לשעבר משה לדור; מאות שוטרים ומתנדבים מאבטחים את האירוע, רחובות נחסמו לתנועה; תא"ל במיל' אמל אסעד: "קוראים לכל אזרחי ישראל להתייצב לצדנו"
יואב קרקובסקי, ערן זינגר ודניאל אלעזר
04 באוגוסט 2018
18:04
עודכן ב 20:17

רבבות משתתפים הערב (שבת) בעצרת בכיכר רבין בתל אביב תחת הכותרת "למען הדמוקרטיה - נאבקים בחוק הלאום". את העצרת עורכת העדה הדרוזית במחאה על היחס שהובע כלפיה בחוק הלאום, שאושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת לפני כשבועיים וחצי. בעצרת לוקחים חלק, בין היתר, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי ופרקליט המדינה לשעבר פרופ' משה לדור.

תא"ל (מיל') אמל אסעד, ממובילי מטה המאבק בחוק הלאום, קרא להשתתפות המונית: "אני וחבריי קוראים לכל אזרחי ישראל להתייצב לצדנו למען ברית החיים והאחדות ביננו. אנו, קציני צבא בכירים ששירתנו את המדינה עשרות בשנים, איבדנו חברים, פקודים ומשפחה, רוצים שישאירו לנו את הישראליות שלנו וסבורים שיש בידי ממשלת ישראל והעומד בראשה את היכולת לעשות בכדי לתקן את חוק הלאום".

מאות שוטרים ומתנדבים יאבטחו את האירוע. מהשעה 18:30 ייחסמו לתנועה הרחובות הבאים: אבן גבירול, בין ארלוזרוב לשאול המלך, לשני הכיוונים; דוד המלך, מויצמן ועד אבן גבירול; פרישמן, מכיכר מסריק ועד אבן גבירול; בלוך, מארלוזרוב ועד אבן גבירול.

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר בפגישה עם סטודנטים מארצות הברית המבקרים בישראל כי "זה הזמן לשלב ידיים, יהודים וערבים יחד, כדי לנצח את הגזענות וההדרה שעומדת בבסיס חוק הלאום. דווקא בימים אלה מוכח כי שילוב ידיים בין כוחות דמוקרטיים ושפויים הוא המתכון לנצח את הלאומנות הגואה במערכת הפוליטית והפגיעה הקשה באזרחות של 20% מהציבור רק בשל היותו ערבי".

במקביל, הגישה היום ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל תלונה באו"ם נגד חוק הלאום. בהודעה שפרסמה הוועדה, נאמר כי נציב האו"ם לזכויות מיעוטים הודיע כי יפתח בחקירה. את התלונה הגיש ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר ועדת קשרי החוץ ברשימה המשותפת, וכלל בה הסבר מפורט לסעיפים הגזעניים והמפלים, לדבריו, בחוק: שלילת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, הפגיעה בשפה הערבית ובזכות לשוויון של הציבור הערבי כמיעוט לאומי עם זכויות קיבוציות, תרבותיות לשוניות ודתיות.

יו"ר ועדת המעקב העליונה, מוחמד ברכה, אמר כי "זה צעד ראשון במישור הבינלאומי נגד חוק הלאום ונגד ממשלת ישראל. נמשיך במגעים עם מוסדות האו"ם והאיחוד האירופי כדי ללחוץ על הממשלה לבטל את החוק הגזעני ששולל את קיומנו ואת זכויותינו במולדתנו ההיסטורית".

ברקע הסערה הציבורית סביב אישור החוק, הודיעו יו״ר המחנה הציוני אבי גבאי וראשת האופוזיציה ציפי לבני כי הם מתחייבים להפוך את מגילת העצמאות לחוקת מדינת ישראל ולחוקק את העקרונות החוקתיים שבמגילת העצמאות כחוק יסוד.

״מגילת העצמאות תהיה חוק היסוד ולפיה מדינת ישראל תהיה מדינת הלאום של העם היהודי עם שיוויון זכויות לכל אזרחיה ותשמור על זהותה כמדינה יהודית וגם דמוקרטית", אמרו גבאי ולבני והוסיפו: "אלה היסודות עליהם נבנתה המדינה והחברה ולא ניתן לפגוע בהם. ההתעקשות של נתניהו שלא להכניס בחוק הלאום את ה'שוויון' מוכיחה שפניו לזרוע פילוג בחברה הישראלית. אנחנו נאחד סביב מגילת העצמאות".

שלשום סיים במפתיע ראש הממשלה בנימין נתניהו את הפגישה עם ראשי העדה הדרוזית על מתווה הפשרה בעקבות חוק הלאום. לטענתו, אחד מנציגי הדרוזים למשא ומתן, תא"ל אסעד, התפרץ לעבר ראש הממשלה ומנהיגה הרוחני של העדה, השייח מוואפק טריף - אולם הוא מכחיש זאת. נתניהו מצידו אמר שלא יקבל פגיעה בכבוד ראש ממשלת ישראל ובכבודה של המדינה. 

במטה המאבק בחוק הלאום התייחסו לפגישה ואמרו כי "מה שראש הממשלה ניסה לעשות היום הוא ניסיון נואש ולא מוצלח להפריד בין אנשי ההנהגה הדרוזית, על מנת לפרק את העצרת במוצאי שבת". הם הוסיפו כי נתניהו ביקש לשבת עם השייח' מוואפק טריף וראשי הרשויות בנפרד, ללא אסעד והקצינים הדרוזים המנהיגים את המחאה, אולם חברי ההנהגה, כולל השייח', לא הסכימו להפרדה ויצאו כולם מן החדר. משם המשיכו למטה המאבק בכיכר רבין בתל אביב. 


ביום חמישי גם הותקף בצעקות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את חוק הלאום, בטקס חלוקת מלגות לסטודנטים דרוזים. בטקס במכללת אורט בראודה בכרמיאל קראו לעברו קריאות "נאצי" ו"תתבייש לך". אחד משני הדרוזים שהתפרצו לבמה בכרמיאל הוא ד״ר אמיר חניפס, יו״ר פורום המאבק בחוק הלאום. הוא עוכב לחקירה. ח"כ דיכטר הגיב: "דבר אחד לא יעבור בשקט – לי לא יקראו נאצי. אני את המשפחה שלי איבדתי על ידי הנאצים, שרצחו את המשפחה של אמא שלי ושל אבא שלי. אני אטפל בזה מול האדם שכינה אותי כך. 

"באשר לחוק הלאום - את הדברים אנחנו יודעים ללבן בשיחה", הוסיף דיכטר. "סוכם בין ראש הממשלה להנהגה הדרוזית שהם יקבלו 45 יום לתרגם את ההבנות לנוסח ולגבש אותו לשלושה חוקים שעוסקים בעדה ובמיעוטים אחרים, כולל חוק יסוד שעוסק באנשים שעוסקים בהגנת הארץ. ההתחייבות היא להביא את זה בכנס החורף ובכנסת הזאת. זה היה הכיוון הנכון והמתבקש למדינת ישראל שיש בה גם יהודים גם דרוזים וגם מיעוטים אחרים".

ד"ר אמיר חניפס, יו"ר פורום המאבק בחוק הלאום שהתפרץ לעבר דיכטר, התייחס אתמול לאירוע. בריאיון לתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב' הכחיש חניפס כי כינה את דיכטר 'נאצי': "המילה 'נאצי לא נאמרה". עוד אמר חניפס: "האירוע הזה רק מראה כמה חוק הלאום פילג את העם. אני לא מצליח להבין למה המשטרה עצרה אותי. כל מה שעשיתי היה לבטא את הרגשות שלנו לאחר שהוציאו אותנו מעבר לגדר".

ביום שני האחרון פרסם מועדון פורום רבי ניצבים וניצבים בדימוס מכתב פומבי ובו קריאה לתקן את חוק הלאום. "בשנות שירותינו, פיקדנו, לחמנו ושרתנו יחד עם אלפי שוטרים ולוחמי מג"ב בני העדה הדרוזית, הצ'רקסית והעדות האחרות הנוטלות במשימות הגנה על המולדת, שמירת הסדר הציבורי וביצור שלטון החוק, ניצבים לצדם של אחינו בבקשתם לשוויון מלא", נאמר במכתב, שעליו חתומים 78 קצינים וקצינים לשעבר.

המכתב, הממוען לחברי הממשלה, הועבר גם ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המפכ"ל רוני אלשיך ולרמטכ"ל גדי איזנקוט. "אנו קוראים לחברי הממשלה לתקן את חוק הלאום באופן שייתן ביטוי הולם למעמדם של בני העדה כך שיהיה זהה לחלוטין לזכויות שהחוק מקנה לנו כבני ארץ זו", נכתב.

בין החתומים על המכתב שמונה מפכ"לים לשעבר: יעקב טרנר, רפי פלד, אסף חפץ, יהודה וילק, שלמה אהרונישקי, משה קראדי, דודי כהן ויוחנן דנינו.

גם כ-130 בלשנים ואנשי אקדמיה פרסמו עצומה שבה הם קוראים לשנות את חוק הלאום כך שלא יפגע במעמדה של השפה הערבית. חוק הלאום קובע כי העברית היא השפה הרשמית של המדינה, בעוד שהשפה הערבית אינה שפה רשמית אלא בעלת מעמד מיוחד. עד כה נחשבה הערבית גם כן שפה רשמית.

בעצומה שניסחו, מביעים חוקרי הלשון חשש מפגיעה במעמדה של הערבית כפי שכתוב בסעיף 4 בחוק המתייחס לשפה הרשמית בישראל. הבלשנים כותבים כי היו מצפים מחברי הכנסת ומשרי הממשלה שיפעלו למען הידברות וידידות בין יהודים וערבים בארצנו, בין השאר באמצעות עידוד לימוד מוגבר של השפה הערבית.

"כבלשנים אנחנו מכירים היטב את הקשר הנפשי של עם לשפתו. כולנו מכירים את התפקיד החשוב שהיה לעברית בהיסטוריה החדשה של העם היהודי. אל ליהודים לפגוע בשפה הערבית ולחבל בזיקתם העמוקה של ערביי ישראל אל שפתם. את המעוות יש לתקן ויפה שעה אחת קודם", נכתב בעצומה.

עם אישורו של חוק הלאום, עתרו נגדו שלושה חברי כנסת מהעדה הדרוזית, שניים מתוכם חברי קואליציה, לבג"ץ. העותרים הם ח"כ אכרם חסון (כולנו), ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) וח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני), ואליהם הצטרפו יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות וראשי רשויות וכן המכון לחקר העדה הדרוזית.


בעתירה נכתב כי כנציגי העדה הדרוזית, העותרים מבקשים לפסול את חוק היסוד החדש, בשל פגיעתו המהותית בשיוויון וכי החוק סותר עקרונות יסוד של מדינת ישראל. לדבריהם, החוק מבטל את זהותה הדמוקרטית של המדינה כלפי מי שאינם יהודית, ומדיר את אזרחיה הנאמנים על בסיס מאבקים בין ימין קיצוני לבין שמאל.

עוד נכתב כי החוק פוגע בזכות להגדרה עצמית של כל מי שאינו יהודי, ומותיר אותם- ללא זיקה לאדמה או זהות  במדינה. מדובר בפגיעה חמורה במיוחד כשמדובר במי ששותפים לנשיאת נטל חובת הבטחון על כתפיהם כמו הדרוזים.