השר כץ בנסיעת ההרצה של הרכבת לירושלים
נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

הליקויים ברכבת לירושלים: האגו של כץ ניצח את ההיגיון

אחרי שהופעל מכבש לחצים – ניתן היום אישור ל-30 יום להפעלת הרכבת, למרות הליקויים. שר התחבורה מתנהל כאילו הוכרזה מלחמה
מרדכי (מוטי) גילת
23 בספטמבר 2018
15:44

מאז שדיווחנו אתמול במהדורות החדשות של כאן על התעקשותו של השר ישראל כץ לפתוח ביום שלישי את קו הרכבת החדש מירושלים לת"א – זאת בידיעה שבעיות הבטיחות החמורות לא נפתרו עדיין; מאז דיווחנו שאנשי רשות הכיבוי וההצלה מסרבים להעניק לרכבת אישור לפתיחת הקו בגלל הסכנה לחיי אדם; מאז הצבענו על כך שהשר מתעלם מהסכנות הבטיחותיות במנהרות שאורכן 40 קילומטר – מתנהלת חצר השר כאילו הוכרזה בה מלחמה.


מלחמה, ממש כך, מלחמה על האגו של השר, על הכבוד האבוד שלו, על ההחלטה הנמהרת שלו מהבוקר שלא לדחות את פתיחת הקו. הוא ממשיך להתחפר, הוא ממשיך להתחכם, הוא ממשיך לשחק באש. השכל הישר והאחריות הציבורית הלכו אצלו לאיבוד.

כץ הולך ומסתבך בשערורייה מיותרת, ובלחץ השערורייה הזאת הוזנקו הבוקר למנהרות הרכבת בדרך לירושלים עשרות בעלי מקצוע לתיקון הליקויים. מהר, מהר, מהר, נאמר להם, השעון מתקתק, חייבים לסיים את העבודות עד ארבע אחרי הצהריים. אנחנו ערב חג וסרגל הזמנים מאוד קצר.

שאלתי את אחד מבעלי המקצוע שנקראו למנהרות אם לוח הזמנים הזה הגיוני ומעשי – והוא פרץ בצחוק: אולי בסרטים, אמר, לא במציאות. תזכור שאנחנו עוסקים בחיי אדם, בדיני נפשות, בסכנות אמיתיות. זה לא משחק ילדים.

הוא הוסיף: "זה אפשרי רק אם מישהו יחליט למרוח, לבנות מצגת שווא, לשקר לציבור במצח נחושה. למקום הזה חותר היום השר? אני מקווה בשבילו שלא. אחרת השערורייה הזאת תוביל למקומות ולמחדלים שעדיין לא נחשפו. אני יודע על מה אני מדבר".

מדוע להוציא להורג את ההיגיון הפשוט? הדחייה הזאת לא יותר מתבקשת מדחיית הקמת גשר יהודית בת"א?

כיוון שפתרון הבעיות היום לא היה מעשי – חיפשו אנשי כץ דרכים חלופיות כדי להתגבר על הבעיה. אחת מהן: הפעלת מכבש לחצים על נציב כבאות ראשי, דדי שמחי, להעניק את אישורי הבטיחות לקו הרכבת. שמחי מסוכסך עם ראשי ועד העובדים, כיסאו מתנדנד, הוא סומן כחוליה החלשה – כמי שיספק את הסחורה. הלחץ עליו היה כבד ולפני שעה, עוד לפני ששב לארץ מחופשה בחו"ל, נשא פירות. ההימור עליו הצליח.

שמחי הסכים לשתף פעולה עם רעיון יצירתי מביש: שירותי הכבאות יספקו אישור זמני ל-30 יום להפעלת הרכבת, תוך התחייבות הרכבת להשלים את עבודות הבטיחות בתקופה זו. הכניעה הזאת של הנציב חסר חוט השדרה – היא בדיחה עצובה: כשהרכבת תנוע מדי יום בדרכה לנתב"ג, היא תיעצר לצורך ביצוע העבודות? מישהו נפל חזק על הראש? איך בדיוק זה יתבצע?


השערורייה, אם כן, מטפסת מדרגה – ומזמינה שאלת תם מתבקשת: מדוע לא לדחות את פתיחת הקו בכמה שבועות, עד לפתרון בעיות הבטיחות החמורות? מדוע להוציא להורג את ההיגיון הכול כך פשוט? הדחייה הזאת לא יותר מתבקשת מדחיית הקמת גשר יהודית בת"א?

מהשאלה הזו בורח השר כץ כמה שיותר רחוק. היא מעצבנת אותו. האגו שלו שוב מנצח אותו.