חפש
Languages
ציפי חוטובלי
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

חוטובלי על עיכוב לארה אל-קאסם בנתב"ג: "זה לא יצא מאוד מוצלח"

בריאיון לכאן רשת ב' התייחסה סגנית שר החוץ להחלטה לגרש את הסטודנטית האמריקנית, בגלל פעילותה בתנועת החרם נגד ישראל, ואמרה כי "יש לדון מחדש בסוגיית יישום חוק החרם"
יובל אלבשן ואמילי עמרוסי
12 באוקטובר 2018
10:49

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי התייחסה הבוקר (שישי) לעיכוב הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם בנתב"ג, ומניעת כניסתה לישראל בשל מעורבותה בפעילות החרם נגד המדינה. בריאיון לפרופסור יובל אלבשן ואמילי עמרוסי בכאן רשת ב' אמרה חוטובלי על העיכוב: "זה לא יצא מאוד מוצלח בסופו של דבר".

האזינו לריאיון עם סגנית השר ציפי חוטובלי בכאן רשת ב':

סגנית שר החוץ הוסיפה: "אני חושבת שצריך לדון מחדש בסוגיה של יישום חוק החרם, סביב אנשים שהם עיתונאים והוגי דעות. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ורוב הכללים שנוגעים לחוק החרם דומים לכללים של מדינות אחרות. אנחנו לא שונים ממדינות דמוקרטיות אחרות.

"צריך לראות איפה עובר הקו, כשזה הופך לעניין בין-לאומי אנחנו יותר מפסידים ממרוויחים. המקרה של לארה אל-קאסם היה יותר צודק מחכם. צריך לדעת ליישם את חוק החרם בתבונה".

אל-קאסם, שהגיעה לישראל במסגרת חילופי סטודנטים, מוחזקת בנתב״ג זה תשעה ימים עקב פעילותה בסניף של ארגון חרם בשנים 2016-2014 – למרות הצהרתה כי אינה חברה עוד בארגון, וכי אין בכוונתה לקרוא לחרם על ישראל במהלך שהותה בארץ. אתמול בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בערעורה של אל-קאסם על ההחלטה לגרשה. הדיון הסתיים ללא החלטה, ופסק הדין יישלח לצדדים.

עורך דינה של אל-קאסם, עו"ד יותם בן הלל, אמר כי "המדינה מציירת את המערערת, שהיא אישה צעירה, באופן דמוני שכזה, כפעילה בכירה בארגון חרם. בואו נראה מה המציאות. היא הייתה חברה בגוף קטן שבשיאו מנה שמונה אנשים, ובדרך כלל הרבה פחות, והיה זקוק למישהו שיישא בתואר נשיא ושיהיה אפשר לפנות אליו כשצריך". על התנהלות המשרד לביטחון הפנים הוא אמר: "תרימו את העיניים מהמקלדת ואת הראש מהמסך. יש כאן צעירה, סטודנטית, בתקופה שהיא הייתה נשיאת התא - בת כמה היא הייתה? 19? 20? מתי היא הספיקה להיות פעילת חרם מרכזית? בתבחינים של המשיב כתוב תמיכה עקבית וממושכת בחרם, מתי היא הספיקה לעשות את זה?". 

בתגובה לדברים אמר נציג המדינה כי "המסגרת המשפטית שאנחנו נמצאים בה היא שיקול הדעת של שר הפנים במתן כניסה לישראל. ידוע בפסיקה כי זה שיקול דעת רחב מאוד. יש למשיבה אינדיקציות להמשך פעילות של המערערת בארגון עד לפחות מחצית 2018. אם מצרפים לכך את חילופי הגרסאות שלה במהלך האירועים - בתחקור בביקורת הגבולות היא הכחישה לחלוטין שהייתה פעילה ב-BDS, ובבית הדין הודתה שהייתה פעילה כמה שנים; את מחיקת החשבונות מהרשתות החברתיות - מדובר בדפוס פעילות מוכר של פעילי "BDS.