חפש
Languages
עינת קליש-רותם
צילום: מאיר וקנין, פלאש 90

המבחן הראשון של עינת קליש-רותם בבריכה המזוהמת שנקראת עיריית חיפה

חורשי המזימות בחיפה מחשבים את צעדיהם לאחר המהפך בראשות העירייה. ד"ר קליש-רותם מקבלת לידיה מוסד רקוב ומסואב, עם רשימה ארוכה של עשבים שוטים שעליה לעקור. ומעבר לפינה כבר ממתינה לה שערורייה ארוכת שנים שאיתה תיאלץ להתמודד
מרדכי גילת, פרשנות
09 בנובמבר 2018
12:32

עוד לא יבשה הדיו על הכרזת המנצחת הגדולה בבחירות בחיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, וכבר מתחילים רודפי שררה, כסף וכבוד – חבורה של חורשי מזימות - להיערך לבאות. אני לא רק מנחש, אני יודע, אני מזהה את יצירות הפאר האלה שכבר בליל התבוסה קיימו סיעור מוחות ראשון במסעדה בעיר. עוד ידובר בהם, כי החברים המודאגים האלה מתחילים לעשות שטויות.

יש להם סיבה לדאגה: מעתה ואילך מקבלי החלטות מסוימים לא יהיו מונחים בכיסם. מעתה ואילך כללי המשחק ישתנו: לא עוד אי סדרים כספיים חמורים, לא עוד העלמת עין מאוכלי חינם, לא עוד גיחות לחו"ל של מיוחסים על חשבון משלם המיסים, לא עוד טובות הנאה לבעלי קשרים המקורבים למלכות.


אפשר להמשיך ולמנות את ה"לא עוד ולא עוד" הנדרשים בעידן קליש-רותם, ואת העשבים השוטים שיהיה צורך לעקור מהשורש. הרשימה הזאת ארוכה והיא מלמדת על  האתגרים הרבים המחכים לראש העיר הנכנסת. אני לא מקנא בה.

אני לא מקנא בה כי היא מקבלת לידיה מוסד רקוב, מסואב, שחלקים ממנו יהיה צורך להרוס ולבנות מחדש; כי היא קופצת לבריכה מזוהמת, שספק אם היא יודעת מה העומק שלה; כי יהיה עליה לשנות את עולם המושגים המעוות והחולני ששלט בעירייה: בכירים שנחשפו בקלונם, למשל, ולא הסיקו מסקנות אישיות. איש לא גרר אותם אל הדלת הקרובה ואמר: סליחה חברים, לא בבית ספרנו. עופו לנו מהעיניים. 

הקבלן, העו"ד וצחנת ועדת האיתור בעיריית חיפה

אחרי הפרומו הזה – כמה משפטים בנימה מקצועית: שנים עסקתי בחשיפת מעשים שלא ייעשו בעיריית חיפה; שנים נחשפתי לרוע, לאטימות, למידע שקשר בעלי תפקידים עם ניצול לרעה של כוח המשרה. שנים הושטתי יד למתריעים אמיתיים בשער שנקעה נפשם ממה שראו, שמעו, וקראו. הם ביקשו עזרה. 

זה לא היה פשוט, אבל המאבק הציבורי הזה קצר מעת לעת הצלחה. היו גם כישלונות שנבעו מהקושי להתגבר על קשר השתיקה, ומהרגליים הקרות שקיבלו ברגע האחרון מתריעים בשער. זה היה  אנושי ואין לבוא אל מי מהם בטרוניה.

הקרב העיתונאי האחרון שלי בעירייה התנהל לפני כשנתיים נגד ועדת איתור – ועדה שהחליטה להפקיד את ניהול החברה העירונית לתרבות נוער וספורט (אתוס), בידי עו"ד יגאל זאבי שסרח. זאבי הסתבך לפני כמה שנים בהונאה כספית של העירייה ובכל זאת ראה עצמו ראוי לתפקיד.   


בקרב הזה הזדקר שמו של קבלן חיפאי, יעקב פיינגולד, שהפך לפטרון של זאבי ומשך אישית בחוטי הבחירה שלו. פיינגולד כיהן כיו"ר ועדת האיתור, היה הרוח החיה בשערורייה, והסתיר מידע חשוב על ניגוד העניינים שבו היה מצוי:  עו"ד זאבי ייצג אותו משפטית בעסקיו הפרטיים. גם זאבי עצמו לא טרח להפוך מידע זה לגלוי. בנושא הזה ניסה  פיינגולד להטעות אותי כמה פעמים. כשהבין שהמידע המלא בידי,  ניסה להסתתר מאחורי תירוצים שונים ומשונים. התביישתי בשבילו.

זמן מה אחרי הפרסום פסלה ועדה במשרד הפנים את בחירת זאבי, הורתה לפתוח בהליך בחירה חדש למנכ"ל אתוס, וגילתה שזאבי שוב הגיש מועמדות. הגיש ונבחר שוב, כאילו קשה למצוא מועמד נקי, ללא כתמים. אזרח שלא הונה את העיריה.

בחירת זאבי נפסלה גם בפעם השנייה, אבל האחרון המשיך להיאבק על התפקיד. עקבתי אחרי ההליך, שאלתי שאלות, המתנתי שבועות להכרעת העירייה ומשרד הפנים בנושא – ולא קיבלתי תשובות ענייניות. רק בראשית הקיץ שעבר, יומיים אחרי הפסקת עבודתי ב"ישראל היום" -  כשלא עמדה לרשותי במה להמשך המאבק  בנושא הזה – מיהרה העירייה להכריז על זאבי כזוכה. 

איך כל הסיפור הזה נקשר עם המהפך בחיפה? פיינגולד, מתברר, הצטרף לרשימה של המועמד העצמאי לראשות העירייה, עו"ד דוד עציוני, ובלחצו דרש עציוני מקליש-רותם, בהסכם שחתם איתה, לקבל לסיעה את תיק אתוס. במילים אחרות: הקבלן פיינגולד מתעקש להישאר בצחנת אתוס. קשה לו להיפרד ממנה.

האם עו"ד עציוני, שמתחיל להבין עם מי יש לו הכבוד, יתעשת ויסביר לפיינגולד שהוא חוזר בו? האם יעשה זאת ביתר קלות, אחרי שהשבוע פורסם דוח מבקר העירייה, החושף בין היתר את ההפקרות ששלטה באתוס ב-2017 (זאבי כבר היה המנכ"ל)? וגם - האם עינת קליש-רותם תשלים עם השערורייה הזו?