בוכרא פי אל מישמיש

סרט #08: גן הפסלים היפני בחלוואן - טייק 2

במהלך הפקת "בוכרא פי אל מישמיש" נתקלו יוצרי הסרט באוצר שצבר אבק בבית משפחת פרנקל בפריז - עשרות סלילי 9.5 מ"מ של צילומים ביתיים משנות ה-30 וה-40 שצולמו בקהיר ובאלכסנדריה - התיעוד היחידי של קהילת יהודי מצרים באותה תקופה. אחרי שעברו תהליך שימור ודיגיטציה, אנו מזמינים אתכם להתרגש איתנו ולצפות בפיסת היסטוריה יוצאת דופן מהעבר
מערכת כאן
23 בדצמבר 2019
11:45

בסרטון נראים האחים פרנקל וחבריהם, כשהם מציגים העמדות המזכירות את הסרטים המוזיקליים האמריקאיים של אותה תקופה. העיניים היו נשואות לאנימציה באמריקה, אבל תעשיית הקולנוע המצרית היתה זו שאליה הם רצו להיכנס.

צפו >>

תעשיית הקולנוע המצרי היתה אז וגם היום, הגדולה בארצות ערב. היא "נולדה" באלכסנדריה, שם ב- 5.11.1896  הוקרן הסרט הראשון במצרים – סרטם של האחים לומייר. ההקרנה הייתה שנה לאחר שהסרט הוצג לראשונה בפריז. בשנת 1897 הוקם בית הקולנוע הראשון במצרים באלכסנדריה – Lumiére Cinmatographe ובשנת 1912 בית הקולנוע "אל-סינמה אל-מצריה" (הקולנוע המצרי) באלכסנדריה הקרין לראשונה תרגום בערבית על מסך נפרד. 5 שנים מאוחר יותר, חברת ההפקה הראשונה SITCIA מוקמת באלכסנדריה בהשקעה איטלקית וממומנת על ידי בנק איטליה. בשנת 1919 יוצא לאור לראשונה במצרים כתב-עת שמוקדש כולו לתעשיית הקולנוע – Cinégraphe  Journal. בשנת 1926 מוקם מועדון הקולנוע הראשון – Mina Films – על ידי "האחים למה".

הדור הראשון של אנשי הקולנוע באלכסנדריה היו ברובם המכריע תושבים זרים, או זרים שהגיעו במיוחד לאלכסנדריה כדי לעבוד בתעשיית הסרטים. אחרים נהרו אל העיר מקהיר ומהפרובנציות. הדור השני הוכשר ברובו בבתי הסטודיו של אומברטו דורס, אלוויס אורפנלי, טוגו מזרחי ואבראהים למה. בתי הסטודיו היו בבעלותם של אמנים, שעל-פי רוב לקחו חלק בסרטים שהפיקו – שיחקו, ביימו וניהלו את ההיבטים הטכניים והאמנותיים של ההפקות שלהם. הסטודיו, במתכונתו המוקדמת באלכסנדריה, היווה התגלמות תעשיית הקולנוע בשלמותה. הוא היה החלל בו נוצר והופק הסרט, כמו גם בית ספר ללימוד משחק וטכנולוגיית ייצור הסרטים. הוא הכיל את כל האמצעים של ההפקה - לכל סטודיו היה צוות של טכנאים שהיו חלוצים בתחומי ההתמחויות שלהם.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם גל ההגירה מאלכסנדריה לקהיר, נדדו גם חלק מבתי הסטודיו לקולנוע.

שיעורם של היהודים בקרב אנשי הקולנוע במצרים בלט במיוחד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. 3 אחים יהודיים נחשבים לחלוצי הקולנוע באלכסנדריה – מאוריס, אלי ואלכסנדר אפטקמן – הבעלים של "חברת הסרטים אפטקמן". רבים מבתי הקולנוע במצרים היו בבעלותו של ג'וזף מוצירי, שייסד בשנת 1915 את חברת "ג'וזי פילם". אחד מהקולנוענים הראשונים היה המפיק והבמאי טוגו מזרחי, יהודי ממוצא איטלקי, שהקים בשנת 1928 את "סטודיו מזרחי" באלכסנדריה.

בתקופה זו היו גם שחקנים יהודים רבים, וביניהם: ראקיה אברהם, שנולדה בשם רחל אברהם לוי. אברהם שיחקה לצד מוחמד עבד אל-והאב ובשנת 1956 היגרה לארצות הברית ועבדה עם המשלחת הישראלית באו"ם. נגווה סאלם, שנולדה בשם נינט סלמון, שיחקה לצד נגיב אל-ריחאני; אלי מואדב, שהתגורר בקהיר בשכונת חארת אל-יהוד (הרובע היהודי); נגמה אבראהים, ששיחקה בסרט "ריא וסכינה"; המלחין זכי מוראד, אביה של לילה מוראד ומוניר מוראד; רקדנית הבטן "קיטי"; והשחקנית כמיליה –ליליאן ויקטור כהן.

זו היתה התשתית שאליה ייכנסו בעוד כמה שנים הצעירים שבסרטון.

דרך אגב, גן הפסלים היפני המהווה את הרקע לצילומים, נפגע במתקפה של קיצונים פאן-איסלמיים בשנת 2013. כמה מפסליו נותצו, אך זכו לשיקום והגן עדיין עומד על תילו, פתוח למבקרים.