אילוסטרציה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שחיקה, עומס ותחושת כישלון: הסיבות שמובילות להתאבדות בקרב רופאים

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: צריך להוריד את הסטיגמה, קורא בריאיון לכאן רשת ב לרופאים לפנות לעזרה • יו"ר ארגון המתמחים: מתריעים לפני האסון הבא, המתמחים לא מקבלים מענה
דקלה אהרון שפרן
26 בינואר 2020
11:01
עודכן ב 12:07

על רקע המספר החריג של מקרי התאבדויות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, קרא הבוקר (ראשון) יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, דוקטור צבי פישל, לרופאים בישראל לפנות לטיפול ולליווי נפשי. "בשבועת הרופאים העולמית כתוב: 'אני מתחייב לדאוג קודם כל לבריאות שלי כדי שאוכל לטפל באחרים'", אמר. "לפעמים אנחנו שוכחים את זה ולא הולכים לקבל טיפול".

האזינו לריאיון עם יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בכאן רשת ב

פישל הסביר בריאיון לליאת רגב בכאן רשת ב: "צריכה להיות הצטברות של מספר דברים שיביאו להתאבדות - עם חלק מהדברים האדם נולד, למשל הצורך להצטיין, מסירות, עבודה בכל תנאי, ואולי פחות נכונות לקבל טיפול בעצמך". 

"הסטיגמה מפריעה לנו ומונעת מאיתנו לקבל טיפול", המשיך פישל. "אני קורא - בואו לקבל טיפול. האיגוד הונחה לתת קדימות לכל מקרה של מצוקה".

בנוסף אמר פישל כי יש להיזהר בסיקור התקשורתי של המקרים, ולא להפוך אותם למקרים לחיקוי. "יש הנחיות ברורות וצריך לדבוק בהן", אמר. "לא להפוך לצהובון אלא לנסות לבדוק את הדברים".

סיבה מרכזית נוספת שמנה פישל למקרי ההתאבדות היא שחיקה: "שחיקה שנגרמת על ידי עומס, התעסקויות אדמיניסטרטיביות ודברים שמעבר לטיפול הישיר. זה עומס שמוביל לכך שאין זמן לדבר עם הפציינט ולגרום לך לפספס דברים".

תחושת הכישלון, אומר פישל, משפיעה גם היא את השפעתה. "אנחנו חושבים שצריך ליווי נפשי בדיוק בגלל המקרים האלה", תיאר. "אתה יכול לעמוד יום יום מול אנשים שקצרה ידה של הרפואה מלעזור להם, למרות הניסיונות האינסופיים שלך. לכן ליווי נפשי הוא חשוב, וצריך להוריד ממנו את הסטיגמה. לפעמים כשאתה במצוקה אתה רק צריך כתובת לפנות אליה, זה לא חייב להיות כל שבוע. יש המון אנשי מקצוע שיכולים לעזור. אני פונה גם לציבור - אתה נמצא במצוקה או אדם לידך נמצא במצוקה - פנו לטיפול. צריך להוריד את כמות ההתאבדויות במדינת ישראל".

יו"ר מרשם, ארגון המתמחים לרפואה, ד"ר ריי ביטון, פנתה היום למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במכתב, שבו כתבה: "אנו מתריעים לפני האסון הבא – יש להקים ועדת חקירה מיידית, בלתי תלויה, לבדיקת אירועי ההתאבדות בסורוקה. עוד ציינה ביטון במכתבה את הלחץ והתנאים שבהם עובדים המתמחים: "בשיטה שבה מתנהלת המערכת הרפואה הציבורית כיום, מרבית נטל העבודה מוטל על כתפי המתמחים. המתמחים עובדים בתורנויות של 26 שעות ומעל 270 שעות בחודש, תחת לחץ, עומסים, אלימות וקושי רב, ולא מקבלים מענה נפשי מן המערכת".

בבית החולים סורוקה אומרים כי הנהלת בית החולים תדון היום בהמשך הצעדים שיש לנקוט בהם בעקבות מקרה ההתאבדות אתמול של רופא מתמחה מבית החולים. בסורוקה אמרו כי לפני כשנה, בעקבות מקרי ההתאבדויות, הוקמה תוכנית מעורבות ומניעה שהוקמה כדי לספק סיוע, להעלות מודעות ולאתר ולמנוע מבעוד מועד את המקרה הבא. 

מדובר ברופא שהיה בשנתו השלישית להתמחות ברפואה פנימית. לכאורה אין קשר בין המקרה האחרון למקרים קודמים: לפני חודש וחצי דווח על התאבדות של רופא בכיר בן 57, ולפני כשנה וחצי היו שני מקרים של רופאים בכירים ששמו קץ לחייהם. לאחרונה דווח על שני מתמחים שאושפזו במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים. 

בסורוקה אומרים בהנהלה הבכירה: יש מערכת תמיכה רחבה ברופאים ומנסים לראות מה ניתן עוד לעשות. בבית החולים מנסים לייצר קו של שומרי סף שיזהו מצבים של מצוקה. 

שיעור ההתאבדות בקרב רופאים נחשב גבוה באופן יחסי. בארץ היה בעבר מדד של משרד הבריאות שלא היה מדויק ודיבר על 50 רופאים ב-15 שנים, אבל ידועים מקרים רבים נוספים. בארה"ב מדובר על רופא כל יום. 

גם התמונה ביחס למדד השחיקה היא עגומה: רופאים שחוקים הרבה יותר בבתי חולים מאשר בקופות החולים למשל. גם מי שעובד בלילה מדד השחיקה שלו גבוה יותר ממי שעובד ביום. במחלקות השונות ישנם הבדלים: מדד השחיקה במקום הגבוה ביותר הוא במחלקות הפנימיות בבתי החולים, מכיוון שהעבודה שם היא אינטנסיבית מאוד, המחלקות עמוסות מאוד, מצבת כוח האדם לא מספיקה. בנוסף, ניתן לראות מה קורה למתמחים ביחס לרופאים מומחים - גם שם רמת השחיקה של המתמחים גבוהה בהרבה. 

הרופאים בסורוקה עובדים קשה יותר מאשר רופאים במקומות אחרים: התקינה נמוכה יותר, יש שיעור נמוך יותר של רופאים ואחיות לנפש. אך גם כשמביאים בחשבון את הנתונים האלה, עדיין מדובר ברצף מקרים מדאיג.