אלה לא "ימי מחלה": למה היום הראשון בבידוד בא על חשבון העובד?

זה אולי בסדר בימים רגילים אבל ממש לא מתאים לתקופת הקורונה: אף אחד לא באמת רוצה לשבת בבידוד, ולכן אין שום סיבה שהיום הזה יהיה על חשבונם
שאול אמסטרדמסקי
03 ביוני 2020
19:54

יש היום בישראל יותר מ-40 בתי ספר שנסגרו בגלל שנמצאו בהם תלמידים חולים בקורונה. יש יותר מ-6,000 תלמידים שיושבים עכשיו בבית, בבידוד, הם והמשפחות שלהם. וזה גרם לי להבין שהמודל הזה של ימי הבידוד שהמצאנו בהתחלה בתור ימי מחלה כנראה לא כל כך מתאים.

כשאנשים נכנסים לבידוד הם אוטומטית מקבלים ימי מחלה, יש מעסיקים שאפילו הגישו על זה עתירה לבג"ץ כי זה עולה להם כסף. היום המודל של ימי המחלה בעצם יוצא מנקודת הנחה שהעובדים לא באמת חולים, ולכן יום המחלה הראשון הוא תמיד על חשבון העובד. ורק אחר כך בהדרגה, אם הוא באמת נשאר חולה, המעסיק משלם לו את מלוא השכר.

זה אולי בסדר בימים רגילים, זה ממש לא מתאים לתקופת הקורונה. אף אחד לא באמת רוצה לשבת בבידוד, אנשים רוצים ללכת לעבודה. ולכן אין שום סיבה שהיום הזה יהיה על חשבונם. מה גם שתביאו בחשבון שהבידוד הזה יכול לחזור על עצמו, שוב ושוב ושוב ושוב.

יכול להיות שבאיזשהו שלב אפילו ייגמרו ימי המחלה. וזה גרם לי לחשוב שאולי צריך לשנות, לפחות זמנית לתקופת הקורונה, את מודל ימי המחלה. או פשוט להוסיף סוג נוסף של ימי מחלה,"ימי בידוד" שיצטרפו לימי המחלה, ויהיו קשורים רק לבידוד.

ואגב, כמו שזה לא הוגן שזה יהיה על חשבון העובדים, כך זה גם לא הוגן שזה יהיה על חשבון המעסיקים. אולי נדרש פה איזשהו פתרון משולש, משהו שכולם משלמים את העלות שלו. גם העובדים, גם המעסיקים וגם המדינה.