דיון בועדת הפנים

בעקבות תחקיר כאן חדשות: הכנסת דנה בבדיקות לבחינת יהדות יוצאי ברית המועצות

ליברמן: השימוש במסמכים בין הרשויות במדינה פוגע בפרטיות • נציגת מרשם האוכלוסין אישרה את קיומה של מדיניות לשינוי רישום סעיף הלאום של אזרחים בהסתמך על מידע שמתקבל מבתי הדין הרבניים וארגון נתיב • יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מיקי חיימוביץ': "אי אפשר להשאיר את הדברים תלויים לאורך שנים"
יאיר אטינגר
30 ביוני 2020
13:38
עודכן ב 17:02

בעקבות תחקיר כאן חדשות: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לטענות בדבר בדיקות שעורכת רשות האוכלוסין וההגירה, לבחינת יהדותם של עולי ברית המועצות. לישיבה זומנו בין השאר המשרד לשירותי דת, הנהלת בתי הדין הרבניים, רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים.

צפו בתחקיר כאן חדשות

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', קראה בתום הדיון לרשות האוכלוסין וההגירה לוודא כי מגמה של בדיקות יזומות כלפי יוצאי ברית המועצות. עוד הוסיפה חיימוביץ' כי "אי אפשר להשאיר את הדברים תלויים לאורך שנים, צריך מגבלת זמן הגיונית". הוועדה קראה למרשם האוכלוסין לספק נתונים לגבי שינוי סעיף הלאום אצל בגירים ופילוח מדויק של המקרים, ואמרה ביחס לטענת נציגת רשות האוכלוסין כי מדובר בסך הכל בכ-60 ילדים, כי גם לגביהם יינקט "הליך שקוף".

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בדיון כי השימוש במסמכים בין הרשויות במדינה פוגע בפרטיות: "כל המסמכים מארגון נתיב, מהסוכנות, ממשרד הקליטה, מסתובבים בלי שום אישור, המסמכים הכי אינטימיים. זה דבר לא מובן מבחינה משפטית".

עו"ד רינה נשר ממרשם האוכלוסין אישרה את קיומה של מדיניות לשינוי רישום סעיף הלאום של אזרחים בהסתמך על מידע שמתקבל מבתי הדין הרבניים וארגון נתיב, ואולם אמרה כי מדובר רק על כ-60 מקרים בשנים האחרונות. היא לא ידעה להגיד בכמה מבוגרים שסעיף הלאום יהודי נמחק מהרישום שלהם מדובר: "אני מבינה את העניין הרגשי שפרטי הרישום נוגעים לליבת הזהות של אנשים, אבל רישום הוא עובדתי סטטיסטי והמרשם אמור להיות נכון והחוק קובע שלא יירשם אדם כיהודי אם לפי המידע או המסמכים הוא אינו כזה".

יו"ר הוועדה מיקי חיימוביץ הוציאה מהדיון את ח"כ אלכס קושניר לאחר שהשמיע קריאות גנאי כלפי נשר. קודם לכן אמר קושניר, כי תחקיר כאן הוא "סממן קטן של כל הפרקטיקה, של הרדיפה האין סופית". הוא אמר כי המדיניות מייצרת "גזע נחות" של יוצאי ברית המועצות לשעבר.

ח"כ משה ארבל מש"ס אמר כי "התחקיר הזה חשוב מאוד ודרמטי אני סבור שתהליכים כאלה חייבים להתלבן וחייבים להישאל השאלות הקשות", ועם זאת טען כי מדובר במדיניות מקצועית שאינה ייחודית לשר הפנים דרעי, אלא גם לכל קודמיו בתפקיד.

ח"כ אלעזר שטרן אמר בדיון: "התרבות של סימן שאלה על היהדות של מישהו - זה מרעיד את האדמה של כולנו. אין ביטחון. הילדים שלי מתחתנים כבר יחד. אנחנו פוגשים (עולים) במקומות העבודה בצבא. מבחינת זכויות האדם במדינת ישראל אני לא יכול לסבול שיש אנשים שיש עליהם סימן שאלה".

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו ציינה כי אנו נמצאים במשבר עמוק: "על מי זה חל? הנפגעים העיקריים זה יוצאי בריהמ לשעבר, אף יוצא מרוקו משנות ה-70 לא פנה אלי בנושא של חקירות יהדות. לא עושים את זה לעולים משום מדינה אחרת".

ח"כ תהלה פרידמן אמרה כי "כולם דיברו פה על זה שהנוהל לא מתאים לישראל הדמוקרטית. אני מבקשת לומר שהוא לא מתאים גם לישראל היהודית. גם בהקשר של נישואים, בירור יהדות נוגד את המיינסטרים ההלכתי המתבטא בפסיקה של הרב עובדיה. אז קל וחומר לגבי עניינים אזרחיים שתחת משרד הפנים".

לפני כשבועיים פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי בשנים האחרונות מרשם האוכלוסין פותח מחדש תיקי יהדות של אלפי משפחות ישראליות – כמעט כולן של יוצאי ברית המועצות לשעבר. יהדותם של בני המשפחות הללו כבר הוכרה עם קליטתם בארץ, אבל, בחלוף שנים, הם נדרשים להוכיח אותה מחדש. אם לא יספקו הוכחות, הספק ילווה אותן, ובעיקר את ילדיהן.

בשנים האחרונות נולדו בישראל יותר מ-2,000 תינוקות שרישומם כיהודים התעכב או נמנע, וזאת אף שאימותיהם מוכרות כיהודיות. בכמה מתעודות הלידה שהונפקו נכתב, בסעיף הלאום, "בבדיקה", באחרות הודפסו סימונים מוסכמים המעידים כי הילד "חסר דת".

בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהל בימים אלו דיון בעתירה בעניין. אותה הגישה משפחה שגילתה באמצע החיים כי יהדותה מוטלת בספק. גם כאן, הגילוי נעשה דרך ילד שנולד, ובאמצעות סעיף הלאום.