בדיקת דם
צילום: אי-פי

מהיום: 70 אלף ישראלים ייבדקו בבדיקת דם לאיתור נוגדנים לקורונה

סקר סרולוגי מצומצם יותר שנערך בישראל לבחינת התפשטות הנגיף העלה כי שיעור הנדבקים גבוה פי עשרה ויותר מהידוע
דקלה אהרן שפרן
29 ביוני 2020
08:11

סקר הבדיקות הסרולוגיות יוצא היום (שני) לדרך בכל רחבי הארץ, כשבמסגרתו אמורות קופות החולים לדגום כ-70 אלף ישראלים ולבחון את היקף התפשטות נגיף קורונה בארץ. במסגרת הסקר, מטופל שיגיע לרופא במרפאה נדגמת לצורך בדיקת דם, יקבל הצעה מהרופא לתת-מבחנה נוספת לטובת הבדיקות הסרולוגות.

אם יהיה מעוניין בכך, תילקח ממנו מבחנה שתועבר למעבדה של הקופה, שם היא תיבדק במכונה מיוחדת. במקביל, המטופל ימלא גם שאלון שיועבר למשרד הבריאות, שבו יישאל בין השאר האם סבל מתחילת חודש פברואר מאחד מהתסמינים הבאים: חום של יותר מ-38 מעלות, שיעול, כאב גרון, קוצר נשימה או שינוי בחוש הטעם וריח. הנבדק יישאל גם אם היה בקרבת חולה קורונה מאומת ואם היה בבידוד.

בניגוד לבדיקת מטוש, שנבדקת בשיטת PCR ויכולה לומר אם אדם נשיא של הנגיף ברגע נתון - בדיקה סרולוגית מאפשר להבחין בנוכחות נוגדנים לנגיף בגוף, ולכן יכולה להעיד אם הנבדק נחשף בעבר לנגיף. סקר סרולוגי מדגמי ומצומצם שנערך בישראל העלה כי שיעור החשיפה של הנגיף עומד על 2-3% מהאוכלוסייה, פי עשרה ויותר ממספר הנשאים המאומתים.

ביום חמישי האחרון הזהיר הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס פרופסור דני פפרמן כי הוא מוטרד מאופן ביצוע הסקר - דגימה מתוך הבאים ממילא לקופות החולים ללא קשר לסקר לצורך בדיקות דם. "ביצוע הסקר במתווה כזה יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר שהבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית", אמר. 

"למשל סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה", הסביר פפרמן. "מעבר לכך, ביצוע הסקר במתכונת המוצעת לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד".

לדברי פפרמן הוא פנה לגורמים במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה אחרים והתריע על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת, אך לא זכה לתגובה. "על פי חוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות, וחובה על משרדי הממשלה להתייעץ עמי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים", הוסיף.

"הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה 'מדגם נוחות', ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם", המשיך פפרמן. "אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית להיכלל במדגם. סקר כזה יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או מתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה, וככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית. לדעתי זו שותפים טובי הסטטיסטיקאים בארץ ובעולם, וגם מומחים מתחום הבריאות. כך מבוצע הסקר בבני ברק, וכך הוא מבוצע גם בארצות אחרות בעולם כמו איטליה ואנגליה. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות".

הכפלה במספר החולים הקשים ממאי ליוני

אמש פורסם בכאן חדשות כי על אף שבנתוני משרד הבריאות המוצגים לציבור לא נראית עלייה גדולה במספר החולים הקשים בקורונה, מנתונים פנימיים שהציג משרד הבריאות לקבינט הקורונה עולה כי עולה כי מספר החולים הקשים עלה מחודש מאי ליוני ביותר מפי שניים. 

לפי אותם נתונים פנימיים, אם בחודש מאי היו 38 חולי קורונה במצב קשה, ביוני הגיע מספרם ל-80. בנוסף, מספר החולים המונשמים עלה מחודש מאי לחודש יוני ב-20%. נתונים אלו הוצגו היום לשרים, ועל בסיסם ביקש משרד הבריאות להטיל הגבלות על האוכלוסייה כדי למנוע את המשך התפשטות הנגיף.

תגיות:
קורונה