-
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

שר האוצר ישראל כץ: התקציב לא יכלול גזרות, לא נעלה מיסים

ישראל כץ לכאן רשת ב: "1 ביולי מציין רק את תחילתה של החלת הריבונות" • בשירות התעסוקה מזהירים: משבר הקורונה מעצים את בעיות הצעירים בשוק העבודה – פחות פעילים כלכלית, ועובדים במקצועות שחוזרים מהמשבר לאט יותר
שלי גואטה
30 ביוני 2020
15:30
עודכן ב 18:34

שר האוצר ישראל כץ אמר היום (שלישי) בריאיון לשלי יחימוביץ' ויגאל גואטה כי התקציב של שנת 2020 לא יכלול גזרות על הציבור: "לא נעלה מיסים". כץ הוסיף כי לא יהיה קיצוץ רוחבי: "אני לא הולך לחיתוך כללי כדי להשיג פרמטר כלכלי". 

האזינו לריאיון המלא עם שר האוצר ישראל כץ בכאן רשת ב

שר האוצר התייחס לכוונת מנכ"ל פוקס הראל ויזל למשוך דיווידנד מהחברה בסך עשרות מיליוני שקלים, ועל ההודעה כי החברה תוותר על המענק שקיבלה מהמדינה בשל כך. לדבריו "מה שויזל עשה לא היה ראוי. מי שיכול לוותר על המענקים זה עדיף, ניקח את הכסף לגורמים שזקוקים לזה יותר". 

על הסיפוח ציין כץ כי לכחול לבן אין וטו בנושא וציין: "ודאי שהיה טוב ורצוי שגם ראשי כחול לבן יתמכו בדבר הזה, בעבר הם גם אמרו שהאזורים האלה יהיה חלק משטחה של ישראל". עוד אמר שר האוצר כי התאריך של 1 ביולי מציין את תחילת החלת הריבונות: "ראש הממשלה שומר חלק מהנתונים בידיו כדי לקדם דברים. בשלב זה לא צריך לחשוף הכל". 

בשל המשבר: צעירים מתקשים לחזור לשוק העבודה

בשירות התעסוקה מזהירים: משבר הקורונה מעצים את בעיות הצעירים בשוק העבודה – הם פחות פעילים כלכלית, ועובדים במקצועות שחוזרים מהמשבר לאט יותר. לפי נתוני השירות שפורסמו היום שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי, מבין הנרשמים בשירות התעסוקה בתקופת המשבר, שגילם עד 24 - 20% בלבד.

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התייחס לנתוני השירות ואמר כי "דור העתיד של ישראל בבעיה חמורה. אני מעריך שלאחר המשבר נישאר עם כ-400 אלף מובטלים". מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, הוסיף: "משבר הקורונה העצים את האתגרים בקרב צעירים, ובמיוחד מרקע כלכלי-חברתי נמוך. אם לא נסייע להם כבר עכשיו – הם עלולים להישאר מחוץ למעגל העבודה זמן רב". 

מחקרים בין לאומיים, ובהם דוח ה-OECD מיוני 2020, הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות, שבגינם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה. הם נוטים לעבוד בעבודות לא סטנדרטיות, כמו משרות חלקיות או זמניות. נוסף לכך, צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר לקבל שכר נמוך, בבד בבד נמצאים בסיכוי גבוה יותר להיפלט משוק העבודה - פי 2.5 לעומת קבוצת הגיל 64-25. וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאינם זוכים לתמיה כלכלית מהמשפחה, נמצאים בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.

ההסבר לחזרה המועטה יחסית של צעירים לעבודה נעוץ ככל הנראה במקצועות שבהם הם עוסקים, ובייחוד בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים - המתמודדים עם קושי רב יותר לחזור לשגרה לנוכח המגבלות על המשק. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, נרשמה קפיצה חדרה בשיעור הנרשמים בשירות התעסוקה מהתחומים הללו - מ-2.3% בינואר-פברואר, ל-15.6% בחודשים מארס-אפריל. בגילאי 25 ומעלה העוסקים בתחומים הללו נראתה עלייה קלה הרבה יותר - מ-2.5% ל-5%. 

מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך הבולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות. מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום השלישי ברשימת המקצועות הנפגעים בקרב צעירים עד גיל 24, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה. 

סיבת הרישום העיקרית בקרב כל קבוצות הגיל בחודשים מארס-אפריל הייתה חל"ת, אך ככל שקבוצת הגיל צעירה יותר - שיעור היוצאים בה לחל"ת היה נמוך יותר. בקרב צעירים עד גיל 24, שיעור הפיטורים היה נמוך לעומת קבוצות הגיל האחרות (5.3% לעומת 7.8%-6.3% בשאר הקבוצות). מנגד, בקבוצה זו, שיעור המתפטרים, ואלו שציינו סיבות אחרות - לדוגמה, עובדים בשכר נמוך, כאלה שאינם עובדים או מחפשים עבודה - היה גבוה יחסית. מידע זה מחזק את ההבנה שצעירים בשוק העבודה עובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך. 

משבר קורונה גרם לעלייה בשיעור הנשים דורשות העבודה בכל קבוצות הגיל – בין השאר, בשל שיעורן הגבוה בתעסוקה במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה. הזינוק החד ביותר נרשם בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24 – מ-47.8% נרשמות בשירות התעסוקה בחודשים ינואר-פברואר, ל-60.6% במארס-אפריל.

בהכנת הידיעה השתתפה ליאל קייזר