נתניהו וגנץ
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

זה ייגמר בבחירות? נתניהו מצא דרך להפוך את התקציב לקרש הצלה

יותר מ-10 שנים שנתניהו עושה הכל כדי לנטרל את המוקש שיכול לפוצץ לו את הממשלה. אבל דווקא בשיא המשבר הכלכלי, רה"מ הצליח להיעזר במשבר סביב התקציב. האם זה ייגמר בבחירות רביעיות?
יואב קרקובסקי | פרשנות
04 באוגוסט 2020
16:44

העובדה שאחרי שלוש מערכות בחירות בשנה אחת, ופחות משלושה חודשים מאז הושבעה "ממשלת החירום" של נתניהו-גנץ, אנחנו שוב מדברים על בחירות, מלמדת בעיקר עד כמה כורסם באופן דרסטי האמון של הציבור הישראלי במנהיגיו. הבטיחו לציבור יציבות? אז הבטיחו. הבטיחו לציבור ממשלה שנלחמת בקורונה ומשקמת את הכלכלה? אז הבטיחו. אבל לא הבטיחו לשלם.

העובדה שבפחות משנתיים בזבזה מדינת ישראל סכום גבוה משישה מיליארד שקלים על מערכות בחירות, שבשתיים מהן הכנסת התפזרה כמעט מיד, מעידה לאיזה בור עמוק הגיעו המנהיגים שלנו. לא עוד, "מוצאים פתרונות, ובונים גשרים על מחלוקות". ישראל של 2020 היא מדינה של "שוברים את הכלים ולא משחקים". אין ניסיון אמיתי לפתור מחלוקות, "קבינט הפיוס" לא התכנס, וחברי הממשלה מובילים אותנו בעיניים פקוחות לעוד מערכת בחירות. אז כבר לא מתחת לפני השטח, מדברים על זה בגלוי.

איך הגענו בלב הקיץ, ליבו של סבב שני של קורונה, ובאמצע גל מחאה נגד הממשלה, לשאלה הקריטית: האם ומתי יהיו בחירות? הסיבה המרכזית לרחש בחש הבחירות היא תקציב המדינה. החוק קובע כי אם תוך שלושה חודשים מהשבעת הממשלה – לא יעבור תקציב בשלוש קריאות, הכנסת ה-23 תתפזר ללא הצבעה, כמו איוושת עלים בשלכת, וישראל תצא שוב לבחירות. והפעם - בעיצומו של משבר כלכלי עצום, עם עסקים קורסים ועוד 870 אלף מובטלים, מעמד ביניים שמידרדר לעוני ממש לנגד עינינו, ועמותות שנמצאות על סף קריסה. האבסורד זועק לשמיים.

עוד בקושי יבשה הדיו על ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שעל בסיסו הוקמה הממשלה הזו, בו נקבע כי על הממשלה להעביר תקציב דו שנתי ל-2020 ול-2021, חזר בו נתניהו. מי שהביא את הסוגיה לתוך ההסכם – עושה כעת פליק פלאק מפואר לאחור.

צריך להזכיר למי ששכח: ההמצאה של תקציב דו שנתי, הגיעה לישראל על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2009. נתניהו שחזר לכסא ראש הממשלה לאחר עשור ידע שתקציב הוא המוקש העיקרי שבגללו יכולות ליפול ממשלות. מה עושים, בונים מחלף שיעקוף את ההתמודדות עם משבר פוליטי – וכך בא לעולם התקציב הדו-שנתי. כל פקידי האוצר, ורבים מן הכלכלנים התנגדו. סברו שזו טעות משגה, מאחר ולא ניתן לקבוע בסופה של שנה מה יהיו צרכיה של המדינה שנתיים קדימה.

בשיחות המשא ומתן להרכבת הממשלה הנוכחית תבע הליכוד כרגיל תקציב דו שנתי. בכחול לבן נשכו את השפתיים והסכימו – למרות שהתנגדו לזה עקרונית. עכשיו לפתע – נתניהו שינה את טעמו. הוא רוצה תקציב חד שנתי, גנץ תובע דו שנתי. נתניהו משתמש כעת בחוות הדעת של פקידי האוצר, אלה שלא ספר אותם כשהמציא את הדו שנתי, מלפני חודשיים שתומכים בתקציב עד לסוף השנה, אלא שבינתיים באוצר שינו את עמדתם וסבורים שנוכח הזמן החולף והפיגור בלוח הזמנים הפוליטי, טוב להעביר כבר תקציב לחמישה רבעונים.

זה כאילו – אבל רק בכאילו קרב כלכלי. זה הכל פוליטי. יש שיגידו משפטי בכלל. נתניהו לא ממש רוצה לקיים את החלק העיקרי בהסכם הקואליציוני, הוא לא רוצה את הרוטציה. נתניהו שיודע שתקציב הוא אולי העילה הנוחה ביותר לפרק את החבילה הקואליציונית, לא רוצה לשמוט מידיו את הקלף אולי היחיד שיש לו – התקציב. כי כשיש צורך להעביר תקציב, יש תמיד משבר שמלווה את קיומה של הממשלה, וברגע מסויים – אפשר להפעיל את כיסא המפלט – ולפרק את החבילה.

גנץ במצב כל כך עגום בסקרים, ועם מעמד ציבורי כל כך נמוך – דורש את התקציב הדו שנתי, כי רק כך הוא אולי יתקרב לכיסא ראש הממשלה, בתקווה שהרוטציה אכן תקוים ב-17 בנובמבר 2021.

הדרך למנוע בחירות - אם נתניהו וגנץ יבינו שיש מה להפסיד

הממשלה אמורה הייתה השבוע לאשר את התקציב החד שנתי שגובש באוצר, ישראל כ"ץ שר האוצר, העניק ריאיון – והודיע שהתקציב הזה יוגש לממשלה. ברגע האחרון משכו את התקציב הזה, והזמן ממשיך להתבזבז. יש רק דבר אחד שיימנע את הבחירות, אם נתניהו וגנץ יבינו שיש להם מה להפסיד פוליטית בראש ובראשונה, וגם ציבורית.

רק אם כל אחד מהם באופן אישי יבין שיציאה לבחירות תזיק לו באופן אישי, אולי אז יימנע המשבר המיותר, והמחוצף ציבורית הזה – אי העברת תקציב בליבו של משבר כלכלי עמוק, והוצאה של כשני מיליארד שקלים על בחירות. יש עוד שלושה שבועות. שלושה שבועות כדי להכניס שכל לתוך המערכת.

שלושה שבועות בפוליטיקה הישראלית כבר למדנו – הם נצח, השאלה מה עושים עם הזמן הזה. לצער הלב, מניסיוננו העשיר בשנתיים האחרונות למדנו – השכל הישר יצא לחל"ת.