"אם ננעלו"

בלב המשבר הלאומי: מה יעלה בגורלם של בתי הכנסת?

מאז פרצה מגפת הקורונה בישראל, ישנם בתי כנסת שנעולים כבר שבעה חודשים וחלק גדול מהמתפללים נעלמו. הקהילות נתונות במאבק הישרדות מול מציאות שלא הכירו
יאיר אטינגר
21 בספטמבר 2020
22:29
עודכן ב 27 ספטמבר 15:18

בעין הסערה הבריאותית והפוליטית שיצר משבר הקורונה נמצאים בתי הכנסת. הם הפכו עילה לסכסוך בין דתיים לחילונים, תירוץ להתפטרות מהממשלה - וחלקם עומדים ריקים מתחילת המגפה, כבר שבעה חודשים. הסדרה "אם ננעלו" בחדשות הערב בכאן 11 תנסה לענות על השאלה - מה יעלה בגורלם של המוסדות הכי יהודיים שיש?

בפרק הראשון בודק יאיר אטינגר את השפעות הקורונה על בתי הכנסת - מה קורה לאדם שרגיל ללכת לבית כנסת בכל ימי חייו, שלוש פעמים ביום מאז גיל הבר מצווה? איך ממלאים את החלל של התפילות שנגדעו בבתי תפילה? ומה הקורונה עשתה לקהילות השונות?

"בית הכנסת הזה במלוא גודלו ותפארתו אמרו שיכולים להתפלל בו 19 אנשים, אחר כך אמרו עשרה", משתף הרב הראשי לשעבר, הרב מאיר לאו, שבא לבקר בבית הכנסת בו לא ביקר מספר חודשים. "בתל אביב 538 בתי תפילה בשימוש יום יומי - מקום של יחד, זה לא ייעלם. שום חצר ומגרש לא יכולים להוות תחליף", הוא אומר.

המשבר עמוק - חלק גדול מהמתפללים נעלמו וכעת, בתקופת החגים המתפללים חוזרים, אך בתי הכנסת מצויים במשבר שלא ידעו כמותו. רבים מבתי הכנסת, בהם הושקעו מאות אלפי ומליוני שקלים, עומדים ריקים ומעלים אבק. 

אך משהו חדש צמח בזמן הסגר. יצחק שיינין, גבאי בית הכנסת המפורסם "איצ'קוביץ" בבני ברק שפועל 24/7, מנהל כעת מניין במגרש חנייה פרטי: "ארון הקודש הזה הוא ארונות מטבח שאדם זרק ברחוב, מישהו אחר הביא פרוכת, ואישה שעובדת בזה - עשתה את הכיתוב".

אפילו הסידורים השתנו ואנשים רוכשים לסיפרייה הביתית ספרים שבעבר השאילו מבית הכנסת. יותר מכל - למרות שבתי הכנסת חזרו לפעול באופן חלקי, רבים מהמתפללים ממשיכים להתפלל בחצרות. הגבאי שיינין מסביר: "אנשים מפחדים מההדבקה בבית הכנסת - שם ההדבקה יותר גדולה. אנשים בחרו לחיות".

צפו בפרק הראשון בסדרה "אם ננעלו"

בפרק השני - השינוי הדרמטי ביותר בבתי הכנסת מתרחש בקהילות המשפחתיות: הישישים שחוששים לצאת מביתם, והנשים והילדים שבהרבה מניינים נעלמו. אבל יש מקומות שבהם התפילות במרחבים פתוחים מביאות תופעות חסרות תקדים שטרם נראו בארץ.

גבאי ורב בית הכנסת "משכן יוסף" בירושלים, שלמה סעייד נחמיאס, מספר על השינוי בשכונת מגוריו: "התערבנו שתי קהילות, אשכנזית וספרדית", הוא אומר ומסביר כי זו דוגמא חיה לשבירת חומת העדתיות, אותה יש הקוראים לבטל לצמיתות.

בולטים בהיעדרם מבתי הכנסת הקשישים, הנשים והילדים."בית הכנסת נועד לייצר תחושה של קהילה ולא רק בית תפילה, אליו באה כל המשפחה והיכולת הזו נהרסה בקורונה. בפורים היינו 250 נשים, גברים וטף, ומאז - הקהילה מתפרקת", אומר הרב מישאל ציון, ראש קהילת קלאוזנר בירושלים.

מעמד הנשים משתנה בעקבות הנגיף. תפילת המרפסות חוללה שינוי שטרם נראה כמותו בקהילות האורתודוכסיות - נשים מתפללות יחד עם גברים. "זו הפעם הראשונה שעמדתי בזמן תפילה ליד בני, זה היה מהמם", אומרת ראש בית המדרש "כולנה", הרבנית ד"ר תמר מאיר ומוסיפה: "בבית הגברים התגעגעו לבית הכנסת ואני פחות, זו היתה חוויה יוצאת דופן".

הרב הראשי לשעבר, הרב מאיר לאו, אומר שהוא מאמין שבסוף התקופה נחזור לבתי הכנסת ביתר שאת וביתר עוז, ויש מי שמסכימים עמו: "אני 55 שנה גבאי וברגע שהתחילה הקורונה הפסקתי, משתף גבאי בית הכנסת "המגדל" בירושלים, יוסף שטרסברג ואומר: "אני מבטיח שאחזור לגבאות, לא אעזוב את זה".

צפו בפרק השני בסדרה "אם ננעלו"

בפרק השלישי יאיר אטינגר פוגש את הרבנים שמנסים להשאיר את הקהילה שלהם בחיים - אחרי שהמשבר הכלכלי עצר את התרומות המאפשרות את הפעילות של בתי הכנסת. "אני מחכה שנחזור לשבת עם האנשים ולחבק אותם, להיות בלי מסכות. ברור לי שהתפילה לא תחזור להיות כפי שהיתה. אני דואגת מהיום הזה", אומרת הרבה חיה רואן-בקר, רבת קהילת "רמון ציון" בירושלים.

הסופר והמרצה לתרבות ישראל, ואיש התקשורת, דב אלבויים, מסביר: "הקורונה חוללה שינויים מאוד עמוקים. אנשים כמו אבא שלי וכמו האחים שלי הגיעו לבית כנסת שלוש פעמים ביום במשך 60-70 שנה, פתאום אין את זה". אם כך, נשאלת השאלה איך נחזור לבית הכנסת? בעוד ביהדות העולם השימוש בזום הוא נפוץ, גם בשבתות וחגים, בישראל - המעבר לתקשורת המרוחקת הוא מנימלי.

מהבחינה הכלכלית המשבר חמור במיוחד - אין הכנסות לבתי הכנסת. נוסף למשבר הכלכלי אצל רבים מתושבי ישראל, גם התורמים העשירים חדלו לתרום, ובתקופות החגים הקופות שהתמלאו בהכנסות -  נותרו ריקות. 

בתי הכנסת שאנו מכירים היום לא תמיד היו שם - הפריחה של בתי הכנסת החלה עם חורבן ירושלים, אז הפכו בתי הכנסת לעוגן של היהודים בארץ ובעולם. "המצב מייצר רעננות מחשבתית על בתי הכנסת", אומר דב אלבויים, חסיד של תפילות יחיד, ומסביר: "ב-100 השנים האחרונות חזרנו לארץ - זה משנה את כל הצורך והחשיבות של בית הכנסת, ולכן זה מאפשר לנו לראות דרכים אחרות לתפילה".

צפו בפרק השלישי בסדרה "אם ננעלו"