-
צילום: גטי אימג'ס

דוח: עלייה של 20% בפניות לטיפול נפשי בגל השני

מחקר בנושא חוסן ודחק בימי קורונה: "הקבוצה עם הדיכאון העמוק - הורים לילדים קטנים - גילאי 31 עד 40. באופן מפתיע, האוכלוסייה הבוגרת יותר חסינה נפשית". מסקר של משרד הבריאות, שנערך בקרב 108 מנהלי מרפאות בריאות הנפש, עלה כי ביותר מ-55% מהן חלה עלייה ניכרת בפניות בעלות תכנים אובדניים. ב-22% מהמקרים דווח כי המצב חמור מאוד
דקלה אהרן שפרן
22 באוקטובר 2020
10:30
עודכן ב 10:31

גל התחלואה השני בקורונה הביא איתו עלייה של כ-20% בפניות לקבלת טיפול במרפאות בריאות הנפש. מדוח של משרד הבריאות, שפורסם הבוקר (חמישי) לראשונה בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב, עלה כי ביותר מ-55% מהמרפאות חלה עלייה ניכרת בפניות בעלות תכנים אובדניים. 

עוד עלה מהסקר, שנערך בקרב 108 מנהלי מרפאות בריאות הנפש, כי בכ-80% מהן התקבלו דיווחים על החמרה במצבם של מטופלים הזקוקים לטיפול ממושך וב-22% מהמקרים הללו דווח כי המצב חמור מאוד. נוסף על כך, מהדוח עלה כי במחוזות חיפה והצפון, בגל התחלואה השני יש עלייה של פי שישה במספר הפניות בין שני גלי התחלואה, בעוד שבמחוזות אחרים מדובר במספר פניות כפול.

במשרד הבריאות הזהירו כי הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בפניות לטיפול יחד עם החמרה בפתולוגיה, אשר עם המידע על זמני ההמתנה הממושכים שהיו טרם פרוץ המגפה, מעלים חשש כבד לפגיעה אנושה בשירותי הטיפול המרפאתיים. עוד הזהירו במשרד מעלייה משמעותית ולא סבירה בזמני ההמתנה לשירות.

באגף לבריאות הנפש אמרו כי הממצאים מצביעים על צורך דחוף ומיידי לתגבור משמעותי של השירותים האמבולטוריים ובכח אדם על מנת לתת מענה לעלייה המשמעותית בפניות ובמורכבותן. ד"ד צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה אמר כי הדוח מעיד על עלייה עצומה בפניות למערכת הפסיכיאטרית, הן ממטופלים שכבר בתוך המערכת, שחלה החמרה קשה במצבם והן ממטופלים חדשים שהמערכת פוגשת בהם לראשונה. פישל הוסיף כי מצב זה מחייב הערכות חירום לקליטת הפניות בזמן הולם.

מחקר חדש נוסף בנושא חוסן ודחק בימי קורונה מראה על עלייה עצומה בפניות אל המערכת הפסיכיאטרית, הן ממטופלים שכבר בתוך המערכת, שחלה החמרה קשה במצבם והן ממטופלים חדשים שהמערכת פוגשת בהם לראשונה בעטיה של המגפה. המחקר נעשה בחצי השנה האחרונה, מאז החל משבר הקורונה בישראל, צוות משולב מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל חי והחוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור, והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל-אביב.

ד"ר ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ורפואת אסונות, אוניברסיטת תל אביב: "חוסר האמונה שלנו בשלטון זו הפגיעה הקשה. אם השלטון רוצה לסייע לאוכלוסייה - מה שצריך לחזק, זה את החוסן הקהילתי ואת החוסן האישי". 

פרופ' שאול קמחי, ראש המכון לחקר הדחק והחוסן, המכללה האקדמית תל חי: "באופן מפתיע, האוכלוסייה הבוגרת יותר חסינה נפשית, אציין כי לא בדקנו את אוכלוסיית בתי האבות. הקבוצה עם הדיכאון העמוק - הורים לילדים קטנים - גילאי 31 עד 40". ד"ר עדיני מסבירה: "זאת השדרה המרכזית של החברה הישראלית - יש בעיה כלכלית והעתיד החינוכי של הילדים נמצא בספק ולכן ההווה והעתיד נראים קשים - זו השדרה שאמורה להחזיק את החברה לאורך זמן".