-
-

המבקר: מתוך כחצי מיליון נדרשי בידוד שאותרו באיכוני שב"כ – רק כ-4% התבררו כחולים

דוח ביניים של מבקר המדינה על הטיפול במשבר הקורונה מצא כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול, גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות שב"כ • בארבעה אירועים פעל שב"כ בניגוד לכללים ולנהלים, ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות • היחס בין מספר החוקרים האפידמיולוגים למספר התושבים בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות • 36% מהנפטרים מקורונה - דיירי בית אבות
נוב ראובני ודקלה אהרן-שפרן
26 באוקטובר 2020
16:00

מתוך כחצי מיליון מגעים שאותרו על ידי שב"כ והתבקשו להיכנס לבידוד, 499,577 בני אדם, רק 4.6%-3.5% התבררו בסופו של דבר כחולים. כך עולה מדוח ביניים של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה המתפרסם היום (שני). בפרק העוסק במוכנות מערכת החינוך מצא המבקר כי שנת הלימודים תשפ"א נפתחה ומופעלת כאשר ל-135 אלף תלמידים אין מחשבים והם נעדרי יכולת ללמידה מקוונת מרחוק.

לדוח הביניים של מבקר המדינה על מערכת החינוך במשבר הקורונה

לדוח הביניים של מבקר המדינה על רשות המסים וריכוז נתוני האבטלה במשבר הקורונה    

נתון זה, על פי המבקר, משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה. בביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של שב"כ: 24% מהמגעים שאותרו בחקירות שהתבצעו על ידי תשאול - נמצאו חולים. 

לדעת המבקר, למרות שקרוב ל-30% מכלל החולים המאומתים אותרו על ידי שב"כ, התהליך הנוכחי לא ממצה את יכולות השירות ואין בו כדי להביא לידי "סגירת מעגל" ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות.

עוד קובע המבקר כי הכלים שבהם השתמש שב"כ למשימת הסיוע היו מוגבלים, ולא אפשרו לו לעמוד במשימות המרכזיות שעמדו בבסיס ההחלטה להטיל עליו לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות. המבקר ממליץ לשלב באופן יזום בחקירות האפידמיולוגיות תשאול על סמך נתונים שיתקבלו משירות הביטחון. עוד מומלץ לבחון חלופות לפעילות הסיוע של השירות ולפעול להטמעתן: "יש מקום שמשרד הבריאות, משרד המודיעין ובסיוע המטה לביטחון לאומי - יפעלו להטמעה אפקטיבית של אפליקציות אזרחיות".

לפי הסקר, נכון ל-5 באוגוסט 2020, רק כ-900 אלף בעלי מכשירי סלולאר, מתוך כשישה מיליון, הורידו את אפליקציית "המגן". בהתייחסות לטיוטת הדוח ציינו בשב"כ כי "כל עוד אמצעים דיגיטליים חלופיים לא יוגדרו כאמצעי חובה לצורך שהייה בציבור - הם לא יניבו תועלת".

קטעים מסויימים מהדוח בנושא זה לא פורסמו לשם שמירה על ביטחון המדינה. כך החליטה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.

שב"כ: הנתונים לא עדכניים

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: מרבית הנתונים המוצגים בדוח רלוונטיים לתאריך 3.8.2020 ואין בהם כדי לשקף את הנתונים העדכניים אשר מציגים תמונה שונה לחלוטין. חוות הדעת העדכנית שהוגשה על ידי משרד הבריאות ב-25.10.20 לוועדת השרים, מלמדת על תמונת מצב שונה בתכלית הקובעת חד משמעית כי פעילות שב"כ הביאה לאיתור של עשרות אלפי חולי קורונה ובכך תרמה תרומה מכרעת לקטיעת שרשראות הדבקה ולהצלת חיי אדם רבים.

חוות הדעת של משרד הבריאות קובעת כי 59,326 חולים אותרו ע"י שב"כ, ומהווים 35.8% מכלל החולים, בניכוי בני אותו משק בית. בשונה מהנקבע בדוח המבקר, קובע משרד הבריאות כי "ברור כי מנגנון הסיוע של שב"כ לא נופל מהחקירות האפידמיולוגיות...". עוד נכתב כי "איתור המגעים ע"י שירות הביטחון הכללי הוא מנגנון יעיל ומהיר לאיתור מגעים של חולים, בין היתר בעשרות אלפים של מקרים של חולים מאומתים, שלא היו מאותרים ככל, או בזמן ללא סיוע זה". 

פעילות השירות מבוצעת כל העת תחת פיקוח, מגבלות וריסונים ברורים אשר סוכמו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת וועדת השרים. הפעולות הטכנולוגיות של שב"כ מבוצעות באופן ממוכן, תוך הקפדה יתרה על אי חשיפה של מידע אישי ועל מחיקת הנתונים מהמערכות כפי שנקבע חוק.

ארבעת המקרים הבודדים שהוזכרו בדוח תחת סעיף "תקלות בפעילות" מתוך מאות אלפי בדיקות חולים שבוצעו על ידי שב"כ, אירעו במהלך תקופת ההפעלה הראשונה ונבעו מכשלים טכניים ובפועל לא הובילו לפגיעה בפרטיות. חריגות בודדות אלו דווחו ביוזמת השירות ובזמן אמת ליועץ המשפטי לממשלה. במהלך תקופת הפעילות שב"כ ביצע שיפורים ודיוקים משמעותיים שהביאו לצמצום מספרי המגעים הפוטנציאלים של כל חולה - שיפורים אלה הורידו משמעותית את מספר הנדרשים בבידוד.

חוסר שיטתיות בחקירות האפידמיולוגיות ותיעוד ממצאים בכתב יד

בנושא החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות הדבקה, מציין המבקר כי מפרוץ מגפת קורונה בישראל ועד לסוף חודש אוגוסט בוצעו 106,888 חקירות אפידמיולוגיות. 5.3% מתוכן לא הסתיימו מסיבות שונות (לא נוצר קשר, לא אותרו, או התנגדו להיחקר). הדוח קובע כי היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל הוא 1 ל-9,000, והוא נמוך לעומת מדינות אחרות כגון גרמניה ואנגליה. המבקר ממליץ להשלים את גיבוש מאגר החוקרים בהתאם להיקף הנדרש ולהתאים ככל האפשר את החוקרים למאפייני האוכלוסייה.

מתוך מדגם של 76 חקירות שבדק המבקר במחוז ירושלים – כ-64% החלו רק לאחר יותר מארבעה ימים ממועד קבלת התוצאה החיובית של הבדיקה. בשל חוסר השיטתיות בהליך החקירה מתבצעות לעיתים חקירות לכמה בני משפחה במקביל, על ידי חוקרים שונים, בלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה.

עוד מומלץ לגבש כלים טכנולוגיים ואחרים לאיתור מגעים ולהכשיר חוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים. המבקר מדגיש את הצורך לייעל את תהליכי החקירות ולקצר את פרקי הזמן בין השלבים השונים בתהליך, וכן להשלים את הרחבת מערך החקירות, כך שיפעל בשיתוף הרשויות המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה. כמו כן, ממליץ מבקר המדינה שגורמי האכיפה ומשרד הבריאות יוודאו שמי שנמצא שהיה במגע קרוב עם חולה - אכן יבודד מסביבתו.

אנגלמן מציין בדוח כי 7% בלבד מהאנשים שנמצא שהיו במגע קרוב עם חולה עלו הן בחקירה אנושית, הן בפעילות שב"כ. נמצא כי מספר המגעים שאיתר שב"כ בלבד - 394,701 - גדול פי שלושה ממספר המגעים המאותרים על ידי חקירה אנושית בלבד - 132,762. מהנתונים שנאספו בחודשים יולי-אוגוסט עולה כי 62% מהפניות לערעור על כניסה לבידוד התקבלו. לדעת המבקר, ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות, ויפעל לטייב את שיטות האבחון כדי להקטין את נטל הבידודים שמוטל על הציבור שלא לצורך.

בנושא מערכת הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה, המבקר קובע כי בניגוד לכוונת משרד הבריאות, ששואף להגיע ליעד של 36 שעות לתהליך כולו - 74% מהנבדקים מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה. 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות. פרק זמן זה אינו כולל את משך החקירה האפידמיולוגית.

המבקר מצא כי משרד הבריאות אינו אוסף את הנתונים על שלבי הביניים בהליך הבדיקה, ולפיכך לא ניתן לנתח את התהליך במדויק ולזהות את הגורמים המעכבים. המבקר ממליץ למשרד הבריאות לזהות את "צווארי הבקבוק" ולהסירם, על מנת לייעל את התהליך ולקדם את קטיעת שרשראות ההדבקה. בין היתר ממליץ המבקר להשלים את בחינת שיטת ה"פולינג" - איגום הבדיקות - ובהנחה שהשיטה תימצא בטוחה ואמינה, להיערך לשימוש בה לטובת ייעול תהליך הבדיקות. עוד מומלץ לבחון דרכים לקיצור תהליכי הבדיקות, בין היתר באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שכבר קיימות כיום. המבקר ממליץ שמשרד הבריאות יסיר את החסמים המונעים מאנשים לבצע את הבדיקה, למשל המתנה בטלפון לקבלת מענה לצורך הפניה לבדיקה.

לנוכח העובדה שמספר הבדיקות בסופי השבוע קטן ממספרן בשאר ימי השבוע - ממליץ המבקר לשקול לעודד קבוצות נוספות לבצע בדיקות יזומות בסופי השבוע. המבקר מציין כי נכון לסוף חודש יולי מספר הבדיקות ל-1,000 נפש בישראל היה מהגבוהים בעולם.

עוד נכתב בדוח כי נכון לחודש אוגוסט, משרד הבריאות לא קבע הנחיות לבדיקות שוטפות של הצוותים הרפואיים, מלבד צוותי בתי האבות. בתגובת המשרד לדוח צוין כי אם יוחלט לבצע בדיקות קורונה בקרב עובדי מערכת הבריאות, יהיה צורך בבדיקות בתדירות גבוהה ועקב כך יידרשו בדיקות בהיקף עצום.

עוד עולה מן הדוח כי ישנו פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים בחורף, ובין היערכות קופות החולים בפועל. לפי המבקר, קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע הבדיקות ב-24 אלף בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן. בדוח מתריע המבקר כי קיימת אי-תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים, כך שיתאימו למכשירים שברשותן.

בנושא הטיפול בדיירי מוסדות חוץ-ביתיים מציין המבקר כי מנתונים המעודכנים ל-3 באוקטובר 2020 שנמסרו מתוכנית "מגן אבות ואימהות", עולה כי מ-15 במארס ועד המועד האמור 619 מתוך 1,710 הנפטרים מקורונה בכלל האוכלוסייה - היו אזרחים ותיקים השוהים במוסדות חוץ-ביתיים. מדובר בכ-36% מהנפטרים, אף ששיעורם של האזרחים הוותיקים השוהים במוסדות מכלל האוכלוסייה הוא פחות מ-1%.

מתחילת אוגוסט 2020 ועד תחילת אוקטובר 2020 גדל מספר הנפטרים שאינם מקרב דיירי המוסדות פי 3.4  - מ-49 נפטרים ל-166. לעומת זאת, מספר הנפטרים במוסדות באותה תקופה גדל פי 2.1 - מ-34 ל-72.

עוד קובע המבקר כי 25 אלף עובדי בתי האבות והמוסדות הגריאטריים עלולים להדביק ולסכן את הדיירים, ולכן הם מבצעים בדיקות מחזוריות. אך ממנהלי המוסדות עולה כי קיים קושי להכריח עובדים להיבדק לאור אי הנוחות שבבדיקה.

השתתפה בהכנת הידיעה: נופר משה