-
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

קרב מקדים: איך קובעים אילו אותיות יופיעו על הפתק בקלפי?

פעם כשדיברו על פתקי בחירה ואותיות של מפלגות הכל היה ברור, אבל איפשהו בשנות ה-70 הגיע לארץ טרנד האיחודים והפילוגים - וזה ערבב לגמרי את הפתקים. פרק בהסכת "עוד יום" מגלה בין היתר למה רפול השתתף בתחרות ריצה ברחבת הכנסת ומה הסיכוי שאחת הרשימות תקבל את האותיות "לך"
עוד יום
02 בפברואר 2021
10:36

האזינו לפרק של "עוד יום"

פעם כשדיברו על פתקי בחירה ואותיות של מפלגות הכל היה ברור. א' הייתה מפא"י, ב' - הדתיים, ח' - חרות, מ' - מפ"ם, ק' - קומוניסטים. אבל איפשהו בשנות ה-70 הגיע לארץ הטרנד של איחודים ופילוגים, וזה ערבב לגמרי את הפתקים. מרצ זה איחוד בין המפלגות מפ"ם, שינוי ורצ, הליכוד של היום היא בעצם התלכדות של מפלגות שונות והאותיות מח"ל הן שריד היסטורי לאיחוד בין ה- ח' של חרות, וה-ל' של הליברלים. 

המדד: תחזית הבחירות של גולשי כאן חדשות

אז איך קובעים אילו אותיות יופיעו על איזה פתק בקלפי ולמה הרשימות החדשות מופלות לרעה לעומת הוותיקות? פרשן כאן עקיבא נוביק צולל לתהליך חלוקת האותיות שיתחיל מחר (3.2.21), ומגלה בין היתר למה רפול השתתף בתחרות ריצה ברחבת הכנסת ומה הסיכוי שאחת הרשימות תקבל את האותיות "לך".

נתחיל ברפול. בספטמבר 1988 התייצב בשערי הכנסת הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן כדי לרשום את מפלגת צומת לבחירות. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא התמודד ברשימה עצמאית והוא הגיע מצויד במטרות המפלגה, סדר המועמדים וגם באות שהוא רצה מאוד שתהיה על הפתק. הוא רצה משהו שיסמל את המילה צומת. 

ואז קרה דבר מפתיע - נציג של מפלגה אחרת דרש גם הוא את האות ץ ולא הסכים לוותר. מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס, האורחת בפרק, מספרת שכנראה ששניהם הגיעו באותו הרגע ממש והיה צורך להכריע. ובכנסת, חשוב להזכיר, מחלקים אותיות בשיטת מי שהגיע קודם.

אז מה עושים? רפול הציע תחרות ריצה. דמיינו את זה: עומד לו רמטכ"ל לשעבר בכניסה הראשית לכנסת עם נעלי ספורט ומתכונן לרוץ. מי ניצח? רפול כמובן. 

הסיכוי שנתניהו והליכוד יתנו למישהו לרוץ עם האותיות "לך" לא קיים. ראש הממשלה מבין היטב את המשמעות של סמלים

אורלי עדס, שראתה כבר דבר או שניים בכל מה שקשור לבחירות, הסבירה מהו הסיפור של האותיות על הפתקים: "המקור הוא ניסיון לתת סימון גרפי כדי שניתן יהיה לזהות ויזואלית את הסימן". וזה לא רק הסימון. זאת הייתה הדרך לסמן בעין את המפלגות במדינה שהאזרחים שלה היגרו אליה מעשרות ארצות שונות. החליטו לשים אותיות בעברית ככל הנראה כהערכה לשפה המתחדשת.

הפתקים חייבים להיות בדיוק באותו גודל, שבעה על עשרה סנטימטרים, והאותיות חייבות להיות בגופן "פרנק ריהל" בגודל 181. מתחת מותר לפרט דברים כמו הכינוי של המפלגה. האות עצמה היא נכס לדורות. המפלגה מקבלת אותה ומאותו רגע היא שייכת לה ויכולה לשמור עליה בבלעדיות.

והנה האותיות הסתמיות על הפתקים מספרות סיפור פוליטי. בבחירות הקודמות הייתה רשימה של העבודה-גשר-מרצ, ולראשונה מאז שנת 1992, מרצ לא השתמשה בפתק עם האותיות שלה, ורצו תחת פתק "אמת" של העבודה. הם לא רק איבדו את זכות הווטו על האותיות שלהם, אלא גם מחקו מעט מהזהות של מרצ כי לראשונה אחרי כמעט 30 שנה, מרצ איבדה את הבעלות על האותיות שמרכיבות את השם שלה. הבעלות הזאת תחזור רק אם הם ירוצו שוב עם פתק מרצ ויצליחו להיכנס לכנסת.

המרוץ לכנסת הוא גם תחרות של מיתוג ובולטות בקלפי. אבל יש אות אחת שדווקא אין לה בעיה של בולטות, אלא בעיה ביחסי ציבור - האות ז'. "מסתכלים עליה כאות בוטה, אבל אני מנסה להסביר - זה אות באלף-בית ואנחנו משתמשים בה ביומיום. היה את אלדד יניב שביקש את האות ז'", אמרה עדס.

תחרות של בולטות. צילום: מתי שוחט, פלאש 90

ומה בנוגע לאותיות "לך"? הסיכוי שנתניהו והליכוד יתנו למישהו לרוץ עם פתק כזה לא קיים כי זה הכל חוץ מקוריוז. נתניהו עובד כבר 25 שנה על בניית המותג מח"ל, והוא מבין טוב מאוד את המשמעות של סמלים.

האות ל', שבבחירות הראשונות הייתה שייכת להתאחדות התימנים, היא היום נכס גדול של הליכוד. הפתק אמת הוא אולי הנכס האחרון של מפלגת העבודה. והאותיות האלה הן בעצם צילום מסך של הפוליטיקה שלנו, ובעוד חודש וחצי יצולם הצילום מסך ה-24 בתולדות המדינה. לא בטוח שבעוד אלף שנה, כשהיסטוריונים ימצאו מגש קלפי עם פתקים, הם יצליחו לפענח את זה. לכן אנחנו כאן.