ארכיון
צילום: גרשון אלינסון והדס פרוש, פלאש 90

"כשל שוק": המחיר של חוסר ההתאמה בין החופשות של התלמידים וההורים

על פי הדוח של משרד האוצר, העלות של העובדה שלתלמידים ומורים יש 96 ימי חופש בשנה לעומת 21 בשאר המשק - 11 מיליארד שקלים • מזכ"לית הסתדרות המורים: "אם הממשלה רוצה להמשיך להתרסק במדדים הבינ"ל שתמשיך להתעסק בימי חופשה"
אוריה אלקיים ולירן כוג'הינוף
09 בפברואר 2021
13:00

חוסר ההתאמה בין ימי החופשה של ההורים למערכת החינוך - כשל שוק - כך קובע דוח של משרד האוצר על הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון שמתפרסם היום (שלישי). 

בפרק העוסק בחינוך, מצביעים במשרד האוצר על חוסר חפיפה בין ימי חופשה של הורים למערכת החינוך. לטענת האוצר, חוסר החפיפה מהווה ליקוי בעלות גבוהה למשק. בדוח צוין כי עובד במשק מקבל פחות מרבע מתקופת החופשה השנתית של המורה. לכן, ההורים צריכים לטפל בילדיהם בזמן החופשות הללו. סה"כ בבתי הספר ישנם 96 ימי חופש לעומת 21 במשק. באוצר מעריכים כי הדבר מביא לנזק לתוצר של 11 וחצי מיליארד שקלים בשנה והדבר פוגע בעיקר בשכבות החלשות.

עיקרי הדוח

בנוסף, נכתב בדוח, מערכת החינוך פעילה בימי שישי – אך בזמן זה ההורים לרוב בחופשה (שכן רוב מקומות העבודה פועלים במתכונת של חמישה ימים בשבוע). בשונה ממדינות ה-OECD שבהן לומדים חמישה ימים בשבוע, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בה רוב התלמידים לומדים שישה ימים בשבוע. היעדר חפיפה זו בין זמני החופשה של מערכת החינוך לימי החופשה של ההורים מתבטא בעלות כלכלית להורים ולכן מהווה נטל על כלל המשק, כך על פי דוח האוצר.

כמו כן מובא בדוח כי בכל שלבי החינוך עובדי הוראה בישראל עובדים פחות שעות בשנה ממקביליהם במדינות ה-OECD – בממוצע בין 23% ל-34% פחות.

האזינו לפרק של חיות כיס על ימי החופש של המורים

נתון נוסף מצביע על כך שמשנת 2012, גדל מספר המשרות במערכת ב-23% ומספר העובדים גדל ב-25%. לעומת זאת – מספר התלמידים גדל ב-18% בלבד. הגידול במספר המורים נבע מכמה סיבות, הבולטות שבהן הן רפורמות שכללו את הקטנת הכיתות בישראל, והגידול הטבעי הגבוה במדינה.

באשר לאיכות ושכר עובדי ההוראה קובע הדוח כי רמת המיומנויות המתמטיות של המורים בישראל נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות. במבחן האחרון שבוחן (ונערך ב-2015) את המורים ישראל מדורגת במקום השלישי מהסוף ומקדימה רק את צ'ילה וטורקיה. 

השכר הממוצע למשרת הוראה עומד על 13.7 אלף שקלים בחודש – גבוה מהשכר הממוצע במשק. פערי השכר בין עובדי ההוראה גבוהים, עקב ההשפעה הגדולה של רכיב הוותק על השכר. גם בקרב בעלי משרות ניהוליות, מנהלים וסגנים, ישנם פערים, אך אלו נמוכים יותר.

"המציאות - עומס בלתי נסבל במערכת"

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד התייחסה לדוח ואמרה כי "בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך. כולנו הרגשנו את זה באופן משמעותי במשבר הקורונה. מערכת החינוך בישראל לא מותאמת לצרכי החינוך בעידן המודרני, הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטליות של המורים בישראל מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD".

"למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה המקובלים בישראל ביחס לעולם ולשכר ההתחלתי הנמוך ממרבית מדינות ה-OECD", הוסיפה בן דוד. "אם ממשלת ישראל רוצה להמשיך להתרסק במדדים הבין לאומיים בחינוך שתמשיך להתעסק בימי חופשה, אבל אם רוצים לחולל פה שינוי אמיתי צריכים לבצע שינויים בשלושה תחומים: העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטליות של כל אנשי החינוך". 

השכר גבוה, התנאים טובים - אך רוב עובדי משרדי הממשלה בסכסוך עבודה

הדוח של משרד האוצר עסק גם בשאר משרדי הממשלה: השכר הממוצע בהם היה בשנת 2019 16,991 שקלים, לעומת 12,852 שקלים במגזר הפרטי. הוותק החציוני במשרדי הממשלה הוא 13 שנים, גבוה משמעותית מהוותק החציוני במקום העבודה בכלל המשק שעומד על 5 שנים בלבד.

מהנתונים עולה כי כ- 67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. כ-50% מהסכסוכים נשארים פתוחים יותר משנתיים. זאת, למרות היציבות התעסוקתית, התנאים הנלווים, גובה השכר וקצב גידולו.

השכר הממוצע במערכת הבריאות הממשלתית היה ב-2019 18,990 שקלים, ו-81% מהעובדים במערכת מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע לרופא היה כ-37,800 שקלים, שכרם הממוצע של הרופאים בעשירון העליון במערכת הציבורית היה 79,080 שקלים ועלה בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר - 83%.