קארים קאן, ארכיון
צילום: רויטרס

המועמד המועדף על ישראל נבחר לתובע הראשי של בית הדין

לאחר שני סבבי הצבעה שנערכו במטה האו"ם, קארים קאן הבריטי זכה ב-72 קולות. בישראל עבדו קשה מאחורי הקלעים כדי לנסות ולהביא לבחירתו. מולו התמודד פרגל גיינור, שייצג בעבר את הפלסטינים בבית הדין
יואב זהבי
12 בפברואר 2021
17:11
עודכן ב 23:20

במטה האו"ם בניו יורק נערכה אמש (שישי) הצבעה לבחירת תובע כללי חדש לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. ההצבעה עברה לסבב שני לאחר שבסבב הראשון לא הושג רוב של 62 קולות עבור אף אחד מהמועמדים. בסבב השני קיבל קארים קאן הבריטי 72 קולות ונבחר לתפקיד התובע הכללי של בית הדין. פרגל גיינור האירי סיים במקום השני עם 42 קולות.

קאן הוא עורך דין מומחה לזכויות אדם. ייצג בעבר כמה נאשמים במשפטים שנידונו בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בהם סייף אל-אסלאם קדאפי, בנו של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי. בישראל עבדו קשה מאחורי הקלעים כדי לנסות ולהביא לבחירתו של קאן. זאת משום שהוא נחשב לפרגמטי בכל הנוגע לתפקיד בית הדין, ופחות מחפש פוליטיזציה. גם בריטניה וארצות הברית תמכו בקאן. מולו התמודד גיינור, שייצג בעבר את הפלסטינים בבית הדין ונחשב למי שתומך בפוליטיזציה של בית הדין. 

התובע צפוי להיכנס לתפקיד בחודש יוני, ותהיה לו השפעה על ההחלטה אם לפתוח בחקירה נגד ישראל. גם אם התובעת הנוכחית פאטו בנסודה תרצה לקבל את ההחלטה בנושא בעצמה, היא צפויה להתייעץ איתו וההערכה היא שלא תקבל החלטה בניגוד לעמדת התובע הנכנס.

החלטה דרמטית של בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג לפני כשבוע קבעה כי הרשות הפלסטינית נחשבת מדינה חברה לפי אמנת רומא. המשמעות: לבית הדין יש סמכות טריטוריאלית לדון בעניינים הנוגעים ליהודה ושומרון ולרצועת עזה.

פוטנציאל לרעידת אדמה מדינית: מה משמעות ההחלטה בביה"ד בהאג?

ההחלטה מאפשרת לתובעת בתלונה של הרשות הפלסטינית נגד ישראל, פאטו בנסודה, להחליט אם היא פותחת בחקירה או לא. בית הדין פרסם את הפסיקה בפתאומיות, ללא הודעה מוקדמת כמקובל, ואחרי כניסת שבת. גורמים רשמיים העריכו בקבינט כי בימים הקרובים תיפתח חקירה רשמית נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה. משרדי המשפטים והחוץ נערכים לתרחיש.

האם מערכת המשפט שלנו מגנה מפני חקירה בין-לאומית?

היקף החקירה, אם תיפתח, יהיה מצומצם יותר ממה שביקשו הפלסטינים. זאת לאור העובדה שיש בישראל מערכת משפט שנחשבת בעולם לעצמאית ואמינה. גופים בין לאומיים נוטים שלא לחקור דברים שיש לייעוץ המשפטי ולבית המשפט כאן סמכות לדון בהם. זה מצמצם את היקף החקירה, שהיה צפוי לגדול בנסיבות אחרות.