ארכיון
צילום: אורן בן חקון, יונתן זינדל, פלאש 90

מבחן נתניהו: באילו מקרים ראש הממשלה חולק אחריות וקרדיט?

מקרה העסקה עם סוריה מדגים איך כשיש סיכוי לביקורת ציבורית - נתניהו פתאום חולק כבוד ליריביו
מרדכי גילת, דעה
19 בפברואר 2021
16:19

איך אפשר לדעת אם אירוע שראש הממשלה בנימין נתניהו מושך בחוטיו הוא באמת בעל חשיבות גדולה? איך אפשר לדעת אם סיפור מסוים, שראש הממשלה עוטף בשמיכת החשאיות, משרת אותו או אולי עלול לפגוע בו? איך אפשר לדעת מתי נתניהו מזהה מוקשים מסוכנים במגרש הציבורי ומחפש דרך לברוח מהם? לחלופין – איך ומתי אפשר לזהות אצלו ניסיון לצמצם לעצמו נזקים אפשריים?

הנה המבחן הפשוט: אם וכאשר מחליט ראש הממשלה לא לשתף באירוע בעל חשיבות לאומית את בני גנץ ואת שרידי כחול לבן; אם וכאשר הוא מתעלם מהם כליל כפי שעשה בהסכמי הנורמליזציה עם האמירויות; אם וכאשר הוא סוגר הסכמים מאחורי גבם עם חברה לייצור חיסונים - אפשר לנחש שהאירוע מבטיח לו כמה שעות תהילה. מבטיח לו פריצה ועוד פריצה דרמטית לטלוויזיה בזמן צפיית השיא. על התענוג הזה, שאותו הוא שומר רק לעצמו, הוא לא יוותר לעולם.

לעומת זאת, אם וכאשר נדרש נתניהו לקבל החלטות שעלולות להוביל למתיחת ביקורת קשה עליו – כמו בימים האחרונים כשהפרטים המלאים של עסקת החזרת הצעירה הישראלית מסוריה לא זוכים לפרסום מתבקש – נתניהו מתנהג לגמרי אחרת. זה כבר לא בנימין נתניהו שאנחנו מכירים.

במקרה כזה, כשהמחיר והתמורה המלאה להחזרת אותה צעירה לארץ הופכים לסוד מדינה - ממהר ראש הממשלה לצרף אליו את שר הביטחון ואת אנשי כחול לבן. על כל צרה שלא תבוא הוא מחבק אותם. הופך לסחבק שלהם. הוא חושש להישאר לבד בקו החזית.

פתאום האיש הציני הזה רוחש כבוד ליריביו, פתאום הוא מתאם איתם את ישיבת הממשלה הדרמטית, פתאום בני גנץ הופך לשותף סוד מלא שלו. פתאום יריביו המרים נקראים להיכנס מתחת לאלונקה ולשאת באחריות. פתאום הבלתי יאמן מתרחש.