-
צילום: יונתן זינדל ויוסי אלוני, פלאש 90

סקר הסקרים של המדד: הליכוד עם 28 מנדטים, כחול לבן ומרצ עוברות את אחוז החסימה

ממוצע כלל הסקרים מעניק לגוש תומכי נתניהו 47 מנדטים, ולגוש מתנגדי נתניהו 62 מנדטים. מפלגת ימינה עם 11 • וגם: מה היה מצבן של המפלגות שנמצאות על סף אחוז החסימה לאורך חודש פברואר
המדד
27 בפברואר 2021
19:46

24 ימים לבחירות, סקר הסקרים של המדד וכאן חדשות חוזה הערב (שבת) 62 מנדטים לגוש מתנגדי נתניהו, ו-47 מנדטים לגוש תומכי נתניהו. מפלגת ימינה מקבלת 11 מנדטים. הציונות הדתית, מרצ וכחול לבן עוברות את אחוז החסימה.

לפי ממוצע סקר הסקרים של אתר המדד, המשקלל את כלל תוצאות הסקרים שפורסמו בכלי התקשורת, הליכוד ממשיכה להוביל עם 28 מנדטים. המפלגה השנייה בגודלה היא יש עתיד עם 18 מנדטים, אחריה תקווה חדשה עם 14 וימינה עם 11. הרשימה המשותפת בלי רע"מ עם 9 מנדטים, ש"ס עם 8, יהדות התורה וישראל ביתנו עם 7 מנדטים כל אחת. העבודה נשארת יציבה מאז בחירת מרב מיכאלי לראשות המפלגה עם 6 מנדטים, ועל סף אחוז החסימה, כאמור, עם 4 מנדטים כל אחת - שלוש מפלגות: מרצ, הציונות הדתית וכחול לבן. מי שלא עוברות הן המפלגה הכלכלית של זליכה ורע"מ של מנסור עבאס.

עוד נבדק במדד מצבן של שלוש המפלגות שמתנדנדות על סף אחוז החסימה - הציונות הדתית, מרצ וכחול לבן - לאורך חודש פברואר. כאמור, שלושתן עוברות לפי סקר הסקרים הנוכחי את אחוז החסימה, אך לאורך החודש החולף המצב לא היה כך עבור חלקן.

מבדיקת המדד וכאו חדשות של הסקרים האחרונים עולה כי הציונות הדתית שמרה על יציבות בפברואר. היא תמיד נמצאת על סף אחוז החסימה - 4 או 5 מנדטים - אך לא יורדת מתחת. מרצ מעט פחות יציבה, וירדה מתחת לאחוז החסימה בכמה סקרים בחודש החולף. מצבה של כחול לבן הכי לא יציב, והסקרים בפברואר מנבאים לבני גנץ בכל פעם עתיד פוליטי אחר.

איך זה עובד?

אתר "המדד", בעריכת פרשן כאן חדשות שמואל רוזנר ופרופ' קמיל פוקס, יצר את "סקר הסקרים" - נוסחה מתמטית ייחודית החוזה את תמונת המנדטים לפי כל הסקרים שמפורסמים בכלי התקשורת. לא מדובר בממוצע רגיל, אלא בנוסחה של ממש, הנותנת ציון לכל סקר, בין היתר לפי מועד הפרסום שלו והסטייה שלו מממוצע הסקרים האחרים.

סקר הסקרים הוא לא סקר. הוא ממוצע של סקרים, רק שבמקום לעשות סתם ממוצע, כלומר, לקחת סקרים, לסכם ולחלק - אצלנו בהמדד עושים את זה על פי נוסחה קצת יותר מורכבת, שיש לה שתי מטרות עיקריות. האחת, לתת ביטוי משמעותי יותר לסקרים מאוחרים ומעודכנים יותר. השנייה, לחתור לצמצום של סטיות מהממוצע.

לכל סקר יש את המדגם שלו, הסוקר שלו, היום שלו, החישוב שלו, ולכן לכל סקר יש ״אופי״ מסוים על פי המדגם והשקלול שלו. כאשר אנחנו לוקחים את כל הסקרים ביחד, אנחנו מקווים לטשטש קצת את ה״אופי״ הייחודי לכל סקר, ולקבל תמונה יותר מדויקת.

יש סיבות להניח שהשיטה אמורה להיות יותר מדויקת, אבל תמיד יכול להתברר בסוף שלאחד הסוקרים היה המדגם הכי מדויק, או השקלול הכי נכון, ושמוטב היה לדבוק בו מאשר להסתכל על ממוצע שלו ושל עוד סוקרים. הבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש איזה סוקר יהיה הכי מדויק, ולכן עדיף – לפחות כמידע משלים – להסתכל גם על הממוצע של כולם.

כאשר עושים ממוצע של כל הסקרים, חלק מהמפלגות עוברות את אחוז החסימה וחלק לא. את אלה שלא עוברות צריך לבטל, ואז לחלק את המנדטים שלהן מחדש בין המפלגות האחרות (כמו שעושים אחרי הבחירות לפי חוק בדר עופר והסכמי המפלגות). אגב, אם אתם רוצים לראות את הממוצע של כל מפלגה לפני שמחלקים את המנדטים מחדש, אתם יכולים לעשות את זה כאן.

יש הרבה יתרונות למבט בלי הפילטר של חלוקת המנדטים מחדש כי זה נותן מידע על המגמה של כל מפלגה. אבל יש עם זה גם בעיה כי בחישוב כזה של ממוצע לא תמיד מגיעים בדיוק ל-120, וגם כי יש מפלגות מתחת לאחוז החסימה, שבעצם מפסיקות להיות חשובות ברגע שהבחירות נגמרו. מה שהצגנו בטלוויזיה זה לא רק את הממוצע לכל מפלגה, אלא את הממוצע כפי שייראה לאחר חלוקת הקולות מחדש – ובעצם, איך תיראה הכנסת לפי הממוצע של כל הסקרים.

באילו סקרים משתמשים?

התשובה היא שבכולם. אתם יכולים לראות אותם כאן. סקרים של העיתונים, של ערוצי הטלוויזיה (כולל, כמובן, הסקרים של דודי חסיד בכאן חדשות), של תחנות רדיו. אבל – לא בסקרים של המפלגות. לא בסקרים פנימיים. רק באלה של כלי התקשורת.

מתי יוצג שוב סקר הסקרים?

עכשיו. מחר. מחרתיים. בשבוע הבא. סקר הסקרים מתעדכן על פי הנוסחה שלנו כל הזמן. למעשה, כל פעם שסקר חדש נוסף, הנוסחה מעדכנת את הממוצעים של המפלגות, ובהתאם גם את מה שאמור לקרות בכנסת. במקביל, אנחנו עושים את אותו תהליך עם תחזית הבחירות של גולשי המדד וכאן חדשות, שכבר נתנה לנו כמה אינדיקציות מעניינות על מה שקורה במערכת הבחירות הזאת. אם עוד לא הצטרפתם לאלפי המשתתפים באתגר התחזית, נשמח אם תעשו את זה (כאן).