פלסטינים מפגינים נגד יזמת החלת הריבונות
צילום: פלאש90

פרסום ראשון | ישראל לפלסטינים – אם תשתפו פעולה עם בית הדין בהאג פרויקטים משותפים ייפגעו

ישראל פועלת על מנת לצמצם את הנזק האפשרי מהחלטת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לחקור פשעים לכאורה שבוצעו בשטחי פלסטין. ההערכה בישראל: צווי הבאה או צווי מעצר יוצאו רק בעוד חודשים רבים • היועמ"ש: בית הדין נעדר כל סמכות בעניין
כתבי כאן חדשות
03 במרץ 2021
20:01
עודכן ב 23:59

פרסום ראשון | ישראל נערכת לתגובה להחלטה מהאג: בישראל העבירו מסרים לרשות הפלסטינית לפיהם ישראל תתקשה לקדם מהלך מדיני או צעדים בוני אמון בשטח מול הפלסטינים, אם הרשות תזרים מידע לבית הדין בהאג באופן שיסייע בהאצת החקירה. כך פורסם היום לראשונה בחדשות הערב בכאן 11. 

מקורות פלסטינים מסרו לכאן חדשות כי במסרים שהועברו לאחרונה הובהר כי תהיינה השלכות לפתיחת חקירה בבית הדין בהאג ונשקלות כמה אפשרויות. לשכת אבו מאזן טרם פרסמה תגובה על הודעת בית הדין בהאג בדבר פתיחה בחקירה, אף שגורמים נמוכים יותר בירכו על כך. 

צפו בדיווח של גל ברגר מתוך חדשות הערב

בשבועות הקרובים יתקיימו בישראל דיוני היערכות ובהן תתקבל החלטה לגבי ההתנהלות נוכח החקירה. בין היתר, צפויה להתקבל החלטה האם לשתף פעולה עם החקירה. לאור סירובה של ישראל עד כה לקיים מגעים עם בית הדין, סביר שזה לא יקרה, ואף ייתכן שישראל תמנע את הגעתם של חוקרים או גורמים מבית הדין לישראל.

בית הדין הפלילי הבין-לאומי יכול באופן פורמלי מעתה להוציא צווי מעצר או הבאה לחקירה, לאחר קבלת המכתב הרשמי מבית הדין בנושא. עם זאת ההערכה היא שיחלפו חודשים עד שזה יקרה. כך גם לגבי צווי מעצר, שכדי להוציאם יש צורך באיסוף ראיות וחומרים. התובע הבא, שיכנס לתפקידו ביוני, יוכל לשנות את ההחלטה שהתקבלה היום - כולה או חלקה.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיב על החלטת בית הדין ומסר: "בית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה. ההחלטה להתקדם לחקירה ביחס לישראל שגויה ונעדרת את הבסיס המשפטי האיתן שנדרש, לשיטתה של התובעת עצמה, כדי להתקדם בעניין זה".

בהכנת הידיעה השתתפו: גל ברגר, גילי כהן, עמיחי שטיין ותמר אלמוג

למה עכשיו, ומה זה אומר? החלטת בית הדין - שאלות ותשובות | עמיחי שטיין

מה אומרת ההחלטה?

החלטת התובעת של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג קובעת כי היא פותחת בחקירה נגד ישראל בנוגע לשורה של נושאים שעלו מ-2014, כדי לבחון האם ישראל ביצעה פשעי מלחמה. שני התיקים המרכזיים אותם תחקור התובעת: מבצע צוק איתן וההתנחלויות.

מה יכול לקרות לישראל?

החשש בישראל הוא מצווי מעצר נגד מאות ישראלים בדרג המדיני והצבאי, בהווה ובעבר – דבר שימנע מהם לנוע בעולם. כשאומרים בכירים, הכוונה לדרגים הכי בכירים שיש – ראש הממשלה, הרמטכ"ל, שר הביטחון וכו'.

על סמך מה התקבלה ההחלטה?

הדיון הגדול, מבחינת בית הדין היה: האם הפלסטינים מדינה – אם הם לא, אז לא ניתן לפתוח בחקירה כי הם לא יכולים להגיש בקשה לפתוח בחקירה. אם הם כן, יש אפשרות. התובעת חשבה שעל פי האמנות השונות הם מדינה – אבל ביקשה חוות דעת משופטי בית הדין, שבסופו של דבר קבעו שאכן הם מדינה לצורך פתיחה בחקירה.

למה התקבלה ההחלטה דווקא עכשיו?

התובעת הנוכחית אמורה לסיים את תפקידה ביוני. בישראל העריכו שגם אם תקבל את ההחלטה, זה יהיה לקראת סוף הקדנציה שלה – אבל זה קרה עכשיו, ימים אחדים אחרי שעשתה שיחת חפיפה עם התובע שאמור להחליף אותה. האם הוא נתן לה אור ירוק? אף אחד לא יודע.

האם ישראל תשתף פעולה עם החקירה?

זאת השאלה הגדולה: עד עכשיו ישראל לא שיתפה פעולה עם בית הדין, ולא חברה בו. השאלה האם ישראל כן תתחיל לשתף פעולה בצורה כזו או אחרת? זאת השאלה שהדרג המדיני יצטרך להכריע בו. ישראל, צריך לומר, כן שוחחה עם מדינות חברות וארגונים שונים שייצגו את עמדתה בפני בית הדין.

האם ישראל יכולה לערער על ההחלטה?

ישראל לא יכולה לערער על ההחלטה אבל יכולה לבוא ולטעון: אנחנו נחקור את זה בעצמנו. אבל הנקודה היא שאת מבצע צוק איתן ישראל חקרה, ויכולה לחקור – אבל את ההתנחלויות ישראל לא תחקור ולכן לכאורה זה אומר שישראל בסופו של דבר תיחקר על זה.