-
צילום: יונתן זינדל ויוסי אלוני, פלאש 90

סקר הסקרים של המדד: נתניהו עם 61

לפי התחזיות הליכוד עם 30 מנדטים. יש עתיד, מתבססת כמפלגה השנייה בגודלה עם 20 מנדטים, סער עם 13 ובנט עם 12. רע"ם ומרצ מתחת לאחוז החסימה, אבל מאוד קרובות אליו
המדד
06 במרץ 2021
19:28

17 ימים לבחירות, סקר הסקרים של המדד וכאן חדשות חוזה הערב (שבת) 61 מנדטים לממשלת ימין-חרדים. לפי התחזיות הליכוד עם 30 מנדטים. יש עתיד, מתבססת כמפלגה השנייה בגודלה עם 20 מנדטים. סער עם 13 ובנט עם 12. רע"ם ומרצ מתחת לאחוז החסימה, אבל מאוד קרובות אליו.


מבחינת המגמות, נראה כי רע"ם מתחזקת בעוד שמרצ נחלשת. הרשימה המשותפת עם תשעה מנדטים. ישראל ביתנו וש"ס עם שמונה מנדטים כל אחת ויהדות התורה עם שבעה. העבודה עם חמישה מנדטים וכחול לבן והציונות הדתית עוברות את אחוז החסימה עם ארבעה מנדטים כל אחת.

איך זה עובד?

אתר "המדד", בעריכת פרשן כאן חדשות שמואל רוזנר ופרופ' קמיל פוקס, יצר את "סקר הסקרים" - נוסחה מתמטית ייחודית החוזה את תמונת המנדטים לפי כל הסקרים שמפורסמים בכלי התקשורת. לא מדובר בממוצע רגיל, אלא בנוסחה של ממש, הנותנת ציון לכל סקר, בין היתר לפי מועד הפרסום שלו והסטייה שלו מממוצע הסקרים האחרים.

לכל סקר יש את המדגם שלו, הסוקר שלו, היום שלו, החישוב שלו, ולכן לכל סקר יש ״אופי״ מסוים על פי המדגם והשקלול שלו. כאשר אנחנו לוקחים את כל הסקרים ביחד, אנחנו מקווים לטשטש קצת את ה״אופי״ הייחודי לכל סקר, ולקבל תמונה יותר מדויקת.

יש סיבות להניח שהשיטה אמורה להיות יותר מדויקת, אבל תמיד יכול להתברר בסוף שלאחד הסוקרים היה המדגם הכי מדויק, או השקלול הכי נכון, ושמוטב היה לדבוק בו מאשר להסתכל על ממוצע שלו ושל עוד סוקרים. הבעיה היא כמובן שאי אפשר לדעת מראש איזה סוקר יהיה הכי מדויק, ולכן עדיף – לפחות כמידע משלים – להסתכל גם על הממוצע של כולם.

כאשר עושים ממוצע של כל הסקרים, חלק מהמפלגות עוברות את אחוז החסימה וחלק לא. את אלה שלא עוברות צריך לבטל, ואז לחלק את המנדטים שלהן מחדש בין המפלגות האחרות (כמו שעושים אחרי הבחירות לפי חוק בדר עופר והסכמי המפלגות). אגב, אם אתם רוצים לראות את הממוצע של כל מפלגה לפני שמחלקים את המנדטים מחדש, אתם יכולים לעשות את זה כאן.

יש הרבה יתרונות למבט בלי הפילטר של חלוקת המנדטים מחדש כי זה נותן מידע על המגמה של כל מפלגה. אבל יש עם זה גם בעיה כי בחישוב כזה של ממוצע לא תמיד מגיעים בדיוק ל-120, וגם כי יש מפלגות מתחת לאחוז החסימה, שבעצם מפסיקות להיות חשובות ברגע שהבחירות נגמרו. מה שהצגנו בטלוויזיה זה לא רק את הממוצע לכל מפלגה, אלא את הממוצע כפי שייראה לאחר חלוקת הקולות מחדש – ובעצם, איך תיראה הכנסת לפי הממוצע של כל הסקרים.

באילו סקרים משתמשים?

התשובה היא שבכולם. אתם יכולים לראות אותם כאן. סקרים של העיתונים, של ערוצי הטלוויזיה (כולל, כמובן, הסקרים של דודי חסיד בכאן חדשות), של תחנות רדיו. אבל – לא בסקרים של המפלגות. לא בסקרים פנימיים. רק באלה של כלי התקשורת.

מתי יוצג שוב סקר הסקרים?

עכשיו. מחר. מחרתיים. בשבוע הבא. סקר הסקרים מתעדכן על פי הנוסחה שלנו כל הזמן. למעשה, כל פעם שסקר חדש נוסף, הנוסחה מעדכנת את הממוצעים של המפלגות, ובהתאם גם את מה שאמור לקרות בכנסת. במקביל, אנחנו עושים את אותו תהליך עם תחזית הבחירות של גולשי המדד וכאן חדשות, שכבר נתנה לנו כמה אינדיקציות מעניינות על מה שקורה במערכת הבחירות הזאת. אם עוד לא הצטרפתם לאלפי המשתתפים באתגר התחזית, נשמח אם תעשו את זה (כאן).