שירות התעסוקה, ארכיון
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

דוח שירות התעסוקה: יותר נשים הוצאו לחל"ת - ושילמו את מחיר סגירת מערכת החינוך

לאורך כל חודשי משבר הקורונה נשים היוו רוב בקרב דורשי העבודה. במגזר היהודי, החרדי והלא חרדי, נשים נפגעו יותר ואילו במגזר הערבי הגברים נפגעו יותר. בתוך כך, שיעור הגברים שנמצאים באבטלה יותר מחצי שנה, היה גבוה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה
ורד פלמן
07 במרץ 2021
12:59

לקראת יום האישה הבין-לאומי שיצוין מחר, שירות התעסוקה פרסם היום (ראשון) את "דוח הקורונה התעסוקתית בראי המגדר", שבדק ההשפעות התעסוקתיות של משבר הקורונה על נשים לעומת גברים בישראל. על פי המחקר שביצע מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, ד"ר גל זהר, עולה כי נשים וגברים נפגעו תעסוקתית ממשבר קורונה, אולם אופייה של הפגיעה בכל אחד מהמגדרים היה שונה, וכתוצאה גם היקפיו והשלכותיו.

מנתוני הדוח עולה כי לאורך כל חודשי המשבר, נשים היוו רוב בקרב דורשי העבודה ושיעורן נע בין 52.5%-58.5%, שיעור גבוה משמעותית משיעורם של הגברים עם הכניסה לכל אחד משלושת הסגרים ובמהלכם. באפריל הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.

לדברי ד"ר זהר, נשים נפגעו ממשבר הקורונה בשני אופנים - במישרין ובעקיפין. אלו שנפגעו במישרין הן נשים שעובדות במקצועות שנאלצו להיסגר עם הכניסה לסגרי הקורונה (בדגש על תחומי החינוך, ההוראה, ההדרכה, המכירות והשירותים). אולם, גם נשים שאינן עובדות במקצועות אלו הושפעו בעקיפין מהמשבר בזמן הסגרים. אפשר שהדבר נובע בחלק מהמקרים משיקול כלכלי משפחתי, שכן זוגות מעדיפים שבעל השכר הגבוה ימשיך לעבוד ובעל השכר הנמוך יממש את זכאותו לדמי אבטלה.

חלוקה מגדרית והורות בממוצע לאורך שנת 2020 (מתוך: דוח שירות התעסוקה)

בהתפלגות לפי מגזרים, עולה כי במגזר היהודי, החרדי והלא חרדי, נשים נפגעו יותר ואילו במגזר הערבי הגברים נפגעו יותר. מטבע הדברים, אצל החרדיות הדבר קשור לעובדה ששיעורן בשוק העבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים החרדים. בהתאם לכך ובשונה מהמגזר החרדי, במגזר הערבי שיעור הנשים בשוק העבודה נמוך משמעותית משיעור הגברים וכתוצאה גם בשיעור דורשי העבודה. בתוך כך, על פי הנתונים שיעור הגברים שנמצאים באבטלה ארוכת טווח, כלומר יותר מחצי שנה, היה גבוה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה מסר כי "הקורונה חשפה את פערי אי השוויון המגדרי המאפיינים את שוק העבודה הישראלי עוד טרום המשבר. הנתונים שעולים מהדוח מציפים את המשמעויות של פערי השכר בין גברים לנשים ואת ההבדלים במשלחי היד". גראור קרא לחתור לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הקניית כישורים ומיומנויות רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה שיאפשרו לנשים להשתלב בתחומים מתגמלים יותר.