-

"העיר של ביבי": מי יכול לאיים על השליטה של הליכוד בבית שאן?

בבית שאן, העיר שבה רשם הליכוד יותר מ-60% תמיכה בבחירות הקודמות, ספק גדול אם מפלגות הימין החדשות, יכולות לאיים על ההגמוניה בת עשרות השנים של מפלגת השלטון בעיר
אורי לוי
12 במרץ 2021
22:03
עודכן ב 11:26

בית שאן מונה כ-20 אלף תושבים שמנסים, כמו כולנו, להתעורר מהקורונה. הנזקים עדיין ניכרים בשטח, עם משבר כלכלי לא קטן בעקבות המגפה. לא מעט בתי עסקים עדיין סגורים בה. הפוליטיקה בעיר היא פוליטיקה של ימין, אין שום ספק בעניין הזה. נתניהו וגדעון סער, גם סמוטריץ' ובן גביר חזקים, ולש"ס יש לא מעט קולות. השאלה, באיזה סדר הכול יסתדר ברגע האמת.

ראש עיריית בית שאן הוא ג'קי לוי, בנו של דוד לוי - איש הליכוד שכל כך מזוהה עם המקום. "זאת עיר של ביבי", אומר לוי הבן. "אין ספק שהעיר מזוהה, אם פה לא יהיה - איפה יהיה?", הוא שואל. אחותו של לוי, השרה אורלי לוי-אבקסיס, חזרה לליכוד במהלך שעורר ביקורת נוקבת. זיג-זג בין מפלגתי שכנראה מנע מהפך נגדי. "היא חזרה לבית האמיתי שלה, ואני חושב שהבית הזה הכי מתאים לה", אומר האח.

מהעבר השני ניצב מטה "תקווה חדשה". בבחירות הקודמות זה היה מטה "כחול לבן". "ביבי בגד בנו, הוא ירק לנו בפנים", אומרים שם הפעילים. "הוא החרים את בית שאן, חמש שנים לא ראינו שר אחד בעיר. הוא יודע לקבל את הקולות, אחרי יומיים הוא שכח אותנו. לא רואה אותנו ממטר", הם מספרים.

ובין הפעילים שמתווכחים - ביבי, סער או בן-גביר, מצאנו ספר אחד שמעריץ דווקא את מרב מיכאלי. "היא מייצגת כל כך הרבה דברים שאני מאמין בהם, שבוערים בחברה שלנו", אומר אופיר בן-חמו. אבל עדיין בולטת האכזבה מהשמאל. "האסי פתח לי את הראייה מחדש לגבי השמאל בישראל", הוא אומר.

במאבק הזה על נחל האסי, הזורם בלב קיבוץ ניר דוד, ישנם כל מרכיבי השבטיות בחברה הישראלית. פוליטיקה של זהויות שרק הולכת ומקצינה. המפגינים בעד האסי הפתוח בניר דוד קיוו לשמאל נותן כתף. "המאבק הזה הציב ממש מראה למפלגות השמאל, שאמרה להן: 'זה לא חמאה, מה שיש לכם על הראש - יש פה אשכרה פח של טמבור'", אומר נתי וקנין, ממובילי המאבק. "המאבק נוגע בעצבים הכי חשופים של מדינת ישראל. הרי יש פה מזרחים ואשכנזים וימנים וקיבוצניקים. וצדק חלוקתי שהעמק הזה וכל המדינה הזאת משוועת לו כל כך. ודווקא במאבק הזה, שם השמאל צריך להיכנס והוא לא נכנס", הוא אומר.

אז זוהי בית שאן, עיר חסרת מנוחה פוליטית. או כמאמר הקלישאה מהספורט: כולם כאן נגד כולם - ובסוף? הליכוד מנצח.