ארכיון
צילום: חן ליאופולד, פלאש 90

המבקר קובע: תוכניות הלימודים של משרד החינוך תקועות במאה שעברה

מעט מחשבים בבתי הספר, הרבה בגרויות - ומעט רכישת מיומנויות חשובות • ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות למבוגרים - לא מתאימות לשוק המשתנה
לירן כוג'הינוף ודנה ירקצי
15 במרץ 2021
14:29

משרד החינוך לא מספק בצורה מיטבית לתלמידים את התנאים הנחוצים להצלחה בשוק העבודה במאה ה-21, בעיקר במגזרים החרדי והערבי. כך קובע מבקר המדינה בדוח שפורסם היום (שני). על פי הדוח, יותר ממחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו כבר יותר מעשור, ובחינות הבגרות לא מתייחסות למיומנויות של המאה ה-21. רק 2% מהכיתות בבתי הספר במגזר החרדי מתוקשבות. המבקר קובע עוד כי ישראל עדיין בשלב ההתחלתי של הטמעת המיומנות הדיגיטלית בתוכניות הלימודים.

המבקר מציין בדוח כי רפורמת הלמידה המשמעותית של שר החינוך לשעבר שי פירון לא עמדה ביעדה. חמש שנים מאז ישום התוכנית שמטרתה הייתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21, סבורים במשרד החינוך שהשפעת על תלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה.

המבקר, מתניהו אנגלמן, מציין בדוח כי ערב משבר הקורונה, נגישותם של התלמידים לאמצעי למידה ממוחשבים הייתה מועטה וכך גם נגישותם של המורים. כך למשל, בכמעט 50% מבתי הספר העל יסודיים ברחבי הארץ היה מחשב אחד ליותר מ-10 תלמידים, וב-23% מהם היה מחשב אחד ליותר מ-20 תלמידים.

המבקר מצא עוד כי מחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו ולא שולבו בהן עקרונות של למידה משמעותית. 42 מתוך 82 (כ-51%) מתוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז. המבקר מציין כי גם בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט לא מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ולא בוחנות אותן.

עוד עלה בביקורת כי ריבוי הבחינות בישראל (כ-10 עד 11 בחינות, לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת שמקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים.

עוד ציין המבקר בדוח כי משרד החינוך לא מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתי הספר. עוד נמצא כי שיעור ניכר מתלמידי ישראל, ובפרט במגזרים היהודי-חרדי והערבי, אינם רוכשים במסגרת הלימודים מיומנויות דיגיטליות החיוניות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה. המבקר מציין כי רמת המיומנות הדיגיטליות של המורים אינה מיטבית.

באשר לסוגיית אנגלית כמיומנות מרכזית לאוכלוסיות שאינן פונות לאקדמיה - כ-40% מתלמידי כיתה י"ב נבחנו באנגלית ברמה של 3 יחידות לימוד או שלא נבחנו באנגלית לבגרות כלל בשנת הלימודים התשע"ט (2918-2019) רבים מהם מיישובים באשכול חברתי-כלכלי נמוך. הדוח קובע כי משרד החינוך לא פעל די בשיתוף פעולה עם המעסיקים ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי לוודא שתוכנית הלימודים באנגלית נותנת מענה גם לצורכי השתלבות במקצועות לא-אקדמיים.

לקריאת הפרק המלא בדוח מבקר המדינה

המבקר: במיוחד במשבר קורונה - לשדרג כישורים למובטלים

משרד מבקר המדינה בחן בין מארס 2019 למאי 2020 את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות למבוגרים ואת היוזמות הממשלתיות לעידוד למידה לאורך החיים, ובדק את התאמתן לצורכי שוק העבודה המשתנה ולעובדים בו. המבקר מצא כי המערך מבוזר, וחלקיו לרוב לא מותאמים ביניהם בהיבטים מרכזיים. כך למשל, קורסים במקצועות דומים כוללים תוכן פדגוגי שונה. האגף להכשרה מקצועית ומערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך משתפים פעולה עם מעסיקים בהיקפים שונים ובוועדות מקצוע נפרדות. אין אתר אחד שמרכז עבור הציבור את כלל אפשרויות ההכשרה ואין הליך מאוחד של אבחון, הכוונה וגיוס. לדברי המבקר, היעדר התכלול פוגם במיצוי המשאבים ומקשה את ההתאמה של ההכשרות לצורכי שוק העבודה המשתנה ולצורכי אוכלוסיות שונות.

המבקר בדק גם את היקף ההכשרות עבור מי שאינם פונים לאקדמיה ועבור האוכלוסייה הערבית. הוא מצא כי כמחצית מאלה שאינם לומדים לתואר אקדמי - שרבים מהם באים מרקע חברתי-כלכלי חלש - לא זוכים לתקציב ממשלתי להכשרתם לעולם העבודה. חלקם של הצעירים הערבים בקרב המשתתפים בהכשרות מקצועיות וטכנולוגיות שבמימון ציבורי (22%) נמוך מחלקם באוכלוסייה (27%) ומחלקם בקרב הצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים (33%).

המבקר אף התייחס לשיתוף מעסיקים בהליכי ההכשרות של האגף להכשרה מקצועית, ומצא כי לאגף אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמה הענפית כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, וגם לא עם מעסיקים מהפריפריה הגיאוגרפית ועם מעסיקים קטנים ובינוניים.

לקריאת הפרק המלא בדוח מבקר המדינה

המבקר ממליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרדי העבודה, החינוך, הכלכלה והאוצר, לבחון במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים, את הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר. על פי המבקר, "הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה - עת שבה סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו. יש לראות בעת הזו הזדמנות לשדרוג כישורים למובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם".

תגובת משרד החינוך:

"דוח המבקר מתייחס לשנים 2015-מאי 2020. המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תוכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים. במסגרת תקציב זה נרכשו 150 אלף מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ-65 אלף טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ-200 אלף עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון.

"המשרד מקדם תוכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21', הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית. הטכנולוגיות החדשניות, לצד קידום התוכנית האסטרטגית, יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה.

"אשר לפעולות המשרד להגדלת הבוגרים המשתלבים בשוק ההיי טק, יצויין כי לאורך השנים האחרונות הכפיל המשרד את שיעור הלומדים במסלול מוגבר של 5 יחידות לימוד מ-8% ל-16%. כמו כן, לאורך השנים האחרונות (2019-2017) חל גידול של כ-6% בשיעור הבוגרים הזכאים להסמכה טכנולוגית, וכיום הוא עומד בשיעור כולל של קרוב ל-60%. זאת ועוד, באותן שנים חל גידול של יותר מ-2% בשיעור הטכנאים וההנדסאים. כיום שיעורם הכולל עומד על כ- 43% מקרב הבוגרים. בימים אלה מגבש המשרד תכנית עבודה לקידום הייצוג של תלמידות במקצועות המדעיים, ובכלל זה מדעי המחשב והסייבר".